וששאל מאי שנא יום טוב ויום הכיפורים ושבת דמוסיפין ומפטירין. סברא הוא. שהרי משה תיקן להם לישר' שיהו קורין בתורה בשבתות וימים טובים ובראשי חדשים. ובחולו של מועד. שנ' וידבר משה את מועדי י"י אל בני ישר'. ועזרא תיקן להם לישר' שיהו קורין בשיני ובחמש' ובשבת במנחה. ואמרי' כל דטפי ליה מילתא מחבריה טפי ליה חד גברא. ואיכא למימר נמי היינו טעמא דמוסיפין ומפטירין ביום טוב כי היכי דליהוו היכירא מעלייא בין יום טוב לחול. אבל בין יום טוב ושבת היינו טעמא דגבי תוספת ואפטורי כי הדדי נינהו. משום דביו"ט של שבת לא בעי היכירא כוליה האי דאין ביום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד. ועוד יש לפרש היינו טעמא דאין מפטירין בחול. שהרי בחול קורין פרשה בלבד מן הסדר. ובשבת משלימין כל הסדר. ומפטירין בעיניינו של יום כסדרן. לפיכך אין צריך להפטיר בחול מעניינו של סדר. וביום טוב הואיל ומפטירין בו מעיניינו של יום לפיכך אין צריך להפטיר בחולו של מועד: ובראש חדש שחל להיות בחול נמי אין צריך להפטיר. שהרי מפטירין בראש חדש שחל להיות בשבת. וכשחל להיות אחר השבת בעיניינו של ראש חדש: יצחק בר' יהודה נ"ע: ליום טוב האחרון של פסח מוציאין שתי תורות. וקורין כל הבכור עד סוף סידרא. ת'. ואם שבת הוא מתחילין מעשר תעשר. כדי להשלים שבעה הקוראים. ת': ומפטיר קורא והקרבתם. ומפטיר בישעיה בעוד היום בנוב. עד כי גדול בקרבך קדוש ישר'. שאף אותו הנס בפסח היה. ויצא חוטר. יוסיף שנית ידו. עתיד להיות בפסח. דקיימא לן כר' יהושע דאמר בפ"ק דראש השנה. בניסן נגאלו. ובניסן עתידין: והיום פוסקין צדקה ברבים על החיים לבדם. כלפי שנאמ' איש כמתנת ידו: והרמות מכס לי"י. והלך לפניו צדקך. ויוסיפו לך שנות חיים: ונאה להם לישר' לפסוק נדבתם בכל הרגלים בפרשת כל הבכור. מתוך האמור בה איש כמתנת ידו: כך נזרקה מפי האשל רב סגן לוייה: אשרי. ועומדין למוסף. ומתפללין אתה בחרתנו. מפני חטאינו: כשל אתמול. רצה ומודים. ברכת כהנים שים שלום: עד חיים ושלום: