ותודיענו משפטי צדקך ותלמדינו לעשות בהם החוקי רצונך ותתן לנו י"י אלהינו משפטים ישרים ותורת אמת חוקים ומצות טובים ותנחילנו י"י אלהינו זמני ששון ומועדי קודשך וחגי נדבה. ותורישנו י"י אלהינו קדושת שבת וכבוד מועד וחגיגת הרגל בין קדושת שבת לקדושת יום [טוב] הבדלת ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת. הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך: ותתן לנו י"י אלהינו באהבה מועדים. כו':
מתחילה היו אומרים ותודיענו במקום והשיאנו. והיו חותמין המבדיל בין קודש לקודש. ולא יפה עושין כן. שהן מדלגין ברכה שביעית דהואיל ולא בירך ברכת היום מקדש ישראל והזמנים מעלה עליו כאילו לא התפלל כלל: ואין אומ' ויתן לך: בשחרית מתפלל כמו בערבית: ומברכין לגמור את ההלל: יתגדל. תתקבל: ובמוסף מוציאין שתי תורות. באחת קורין פרשת משכו עד מארץ מצרים על צבאותם: וקורין חמשה. אין פוחתין מהם אבל מוסיפין עליהם. ובשניה. קורא המפטיר בפרשת פנחס דבחדש הראשון עד סוף הפרשה: ושליח ציבור אומ' קדיש עד דאמירן. ומפטיר ביהושע מן ויאמר יהושע. עד ויהי שמעו בכל הארץ: ואומ' מפטיר ברכות שלאחריהם: ואומ' על התורה ועל העבודה ועל הנביאים ועל יום חג המצות הזה שנתת לנו י"י אלהינו לקדושה ולמנוחה לששון ולשמחה לכבוד ולתפארת. על הכל י"י אלהינו אנו מודים לך ומברכין אותך יתברך שמך בפה כל חי תמיד לעולם ועד ברוך אתה י"י מקדש ישר' והזמנים: ואם שבת הוא חותם מקדש השבת ישר' והזמנים: אשרי: קדיש עד דאמירן: ועומדין למוסף: ואינו מזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם: שכך שנינו העובר לפני התיבה ביום טוב הראשון של פסח הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר: אבל מבקשין על הטל. משיב הרוח ומוריד הטל: ואומר קדושת השם: אתה בחרתנו: עד זכר ליציאת מצרים: