תקטו.
סידור מזוזה. כוזו במוכסז כוזו.
כך שנו רבותינו מזוזה שיש בו מחק אות אחת או תוספת אות אחת או גריעות אות אחת. אינו יוצא בה ידי חובתו. ונכתבת בשני. בשעה חמישית או בחמישי בשעה רביעית. וכן תפילין וקמיעות: וצריך להניח בריש שיטה דוהיה אם שמע. כשיעור תיבה קטנה. שיכתוב מאחורי שדי. וכי מכניס מזוזה בקנה גוללה מסוף שיטה לראש שיטה. ויפתח בקנה חלון שיהא כדי שיעור חלון בחלון ויראה שדי כתוב: וצריך למיבדק בחסירות ויתירות. ותנין וזיונין. וצריכה הנחה מלמעלה ומלמטה שיעור שתי שיטות. ומימין ומשמאל כשיעור ג' אותיות. ואינה נכתבת אלא בקלף מעובד לשמה. ואפילו במקום שיער. וצריך לקבעה בצד ימין בכניסתו לבית כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל וצריך להניחה בחללה של פתח. ואם יש בעובי הכותל ג' טפחים מניחה בסוף טפח החיצון של כותל סמוך לפתח. וצריכה להניחה בתחילת שליש העליון של גובה הפתח. ומניחה כספר תורה בארונו. וכן תפילין תוך הבתים שלהם. ובן עמא דבר: ורבינו תם אומר שתפילין ומזוזות מיושב הם מונחים. כדמוכח בפ"ק דבבא בתרא. דלוחות בארון היו מושכבות ולא היו מעומד. אך כל העם נהגו כספר תורה בארון: וכשמניחה בפתחו. מברך לקבוע מזוזה. ושהחיינו: מזוזה חובת הדר היא. ולא חובת גברא: גרסינן במנחות פי' הקומץ רבה. שתי פרשיות שבמזוזה מעכבות זו את זו. ואפילו כתב אחד מעכבן. פשיט'. אמר רב יהודה לא נצרכה אלא לקוצו של יו"ד. הני נמי פשיט'. לא נצרכא אלא לאידך דרב יהודה. דאמר רב יהודה כל אות שאין גויל מוקף לה מארבע רוחותיה פסולה: גרסי' במנחות (פ"ק) [פ"ג] מזוזה צריכה שירטוט. תפילין אין צריכין שירטוט. ותו גרסי' בפ"ק דמגילה מגילה צריכה שירטוט כאמיתה של תורה. פר"ח כמזוזה: גרסי' במסכת סופרים' בפ"ה. בברייתא דספר תורה גורר אחת וכותב שתים. גורר שתים וכותב שלוש. (אב) [אבל] שלש לא יגרור. ומשמע דמחק כל שכן מדפסיל בשלש בספר תורה (דפיל) [דפסיל] נמי בתפילין ומזוזות. מיהו אם פוסל באחת בתפילין לא אשכחן. ומסתברא. דלא פסיל אלא בשלש. דלא חזינן פלוגתא בין מחק לגרר. ולא בין ספרים לתפילין ומזוזות. אך העם נהגו להזהר מלגרוע ומלהוסיף מלמחוק ומלגרור אפילו אות אחת: גרסי' במגילה פ"ק ירושלמית תולין בספרים ואין תולין בתפילין ומזוזות. ומכאן שאין להגיה בה כלום. לא בתלייה דביני חטי. ולא בשום מקום. ומיכן (נימא) [ניחא] לן דהא דאין תולין משום דקפיד אתלייה. דילמא משום דלא נכתבו כסדרן הוא: גרסי' במנחות. מזוזה מצוה לעשות פרשיות סתומות. ואי עבדינהו פתוחות שפיר דמי. והאידנא נהוג עלמא בסתומות. מיהו אנן האידנא נהגינן בפתוחות. וכפל המלות ויתירות האותיות לא אשכחן דפסול. מיהו החמירו בזה מלכפול ומלייתר. ומזוזה ירושלמית יש בה שבע שיטות. אך עמא דבר בעשרים ושנים. ובסוף שיטת כ"א השמים. ובריש שיטת כ"ב על הארץ. כי כגבוה שמים מעל הארץ ורחוק כמסוף השמים עד סוף הארץ כן ירבו ימיכם וימי בניכם. ומכאן מוכח בפ"ק דקידושין. דנשים חייבות במזוזה. דכת' למען ירבו ימיכם. גברי בעו חיי נשי לא בעו חיי. בתמי': גרסי' במנחות. פ' (התכלת) [הקומץ רבה]. ומייתינן לה בשבת פ' המוציא יין. קלף כותבין עליו תפילין. דוכסוסטוס כותבין עליו מזוזה. קלף במקום בשר. דוכסוסטוס במקום שיער. דוב מקום. כמו דוך פלן. מקום פלוני. סוסטום שיער. בלשון יוון. בפרק המוציא מסקינן. לא תימא כו'. אלא אימא אף קלף כותבין עליו מזוזה. דתני' ר' מאיר היה כותבה על הקלף משני שהיא [משתמרת]. מיכן שמזוזה בין בקלף ודוכסוסטוס. ותפילין אקלף אין אדוכסוסטוס לא: וצריך להניח בין שיטה לשיטה כמלא שיטה. ובין תיבה לתיבה כמלא אות קטנה. ובין אות לאות כמלא חוט השערה: ויש לדקדק שהב"ד שמות. והי"ב מלאכים וכ"ד חותמותיהן שיהו מופלגין בגיליון בסוף השיטה. וכן השלש מקראות הכתובין למטה. שלא יהו מובלעין ומעורבין בתוך השיטות שלה. לפי שאינם מעיקר מצות המזוזה: ועי"ן דשמע מאותיות גדולות שבמקרא. וכן דל"ת דאחד גדולה ושמינה. כוזו במוכסו כוזו. נהגו לכתוב מעבר לדף. כנגד ה' אלהינו ה'. אותיות שבאלף בית קדושות אחרי אותיות ה' אלהינו ה'. אחרי יו"ד כ"ף. אחרי ה"א וי"ו. וכן כולן: שעטנ"ז ג"ץ. בשין ה' תאגי. ב' בכרעא קמא. וב' בבתרא. וחד במציעאה. בעי"ן תלתא בכל כרעא. בטית ב' בכרעא קמא. ותלת בברייתא. בנו"ן ובזיי"ן ג"ג תאני. בגימ"ל ג' תאגי. בצדי"ק. ב' בכרעא קמא. וג' בבתרא: ת'. ושעטנז גץ יש שמזיינין אותו בכל אותיות שיש בשעטנז נץ. ואני כן מצאתי במזוזה הרב ר' מנחם מיואני. אבל ברוב לא מצאתי. ובספר תאגי כתב רבינו יב"ם. שהכל מזויין ולא נתגי אלא בגופן האותיות: וכל שעטנז גץ כאשר כת' למעלה: ת': לטטפת קמא חסר מכל וכל בלא וי"ו. בתרא לטוטפת. בוי"ו קמא. מזזות קמא חסר וי"ו. בתרא מלא מכל וכל. מזוזות: פ"ה. דפן כפולה לפנים כזו (א*). חית דחרה פתוחה בשני כרעיה וגג כרעא תניינא עולה למעלה כזו. וחרה (ב). טית דהטבה. כזו (ג). צדי"ק דעל הארץ. גדולה על פי המסורת, קו"ף. הכתובה בתפילין ומזוזות צריך אדם להזהר שלא להדביק את הגג הקוף לכרעא אריכא כזו ק. כדמוכח פ' הבונה ולא כאספיימית (ד). וגם מוכח ר"ת מהתם דטי"ת צריך אדם לכתבה בכתיבה אספיימית. כזו (ה). שכפולה קצת מלפנים. שאם יפרידנה בכרעא תניינא למטה תראה (ו). מדאמרי' התם. וכתבתם שתהא כתיבה תמה. שלא יכתוב לאלפין עיינין. ביתין כפין. פיפין טתין. ואי כטית צרפתית כזו (ז). היאך יראה פ"א לטי"ת לעולם. ולכך יש לכתבה בספרדית ט: והא לך ראשי שיטות: שמע ה'. הדברים. לבניך. ובשכבך. בין. והיה. מצוה. בכל. יורה. עשב. פן. והשתחויתם. השמים. ואבדתם. ושמתם. אתם. אתם. בדרך. ובשעריך. אשר. על: