1
דין גיתות. אם של גוי שדרך בהם, אם אינן זפותות, של אבן ושל עץ ינגב, ואם של חרס, אמר רבא נעוה ארתחו, ואם הן זפותות צריכות קילוף זפת, ואם של ישר' ודרך בו, ואחרי כן נגע גוי ביין שבגת, או שמא אפי' דרך בה הגוי [אחרי כן] אין [צריך] רק הדחה, ואם זפותה צריכה קילוף זפת. ואם יש נעורת של פשתן או בלאי בגדים בין נסר לנסר כמו שרגילין לדבקו יחד אפי' אינה זפותה לא סגי בניגוב. וכן הדין במשפך וגם כלי המדה, כגון המורייא וההין שרגילין למוד בהן מנהג הוא להחמיר, כמו משפך לעשות ואם זפותים לקלף הזפת: