אנס המלך את הגזלן וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל, זה מפורש בגמרא דאמרינן לא צריכא דאחוי אחוויי וזה פירושה ע"כ, וקשה טובא דדברי רבינו מבוארים כלישנא בתרא, כגון דאנסוהו גויים ואחויי ארעתיה ואחויי ההוא בהדייהו, הן אמת דתוס' ז"ל כתבו דיש ספרים דלא גרסינן הך לישנא בתרא עיי"ש, מכל מקום מנא ליה להרב המגיד דרבינו לא גרס לה, כיון דדברי רבינו דייקי טפי כלישנא בתרא, מכל שכן דהרי"ף ז"ל והרא"ש ז"ל לא הזכירו כי אם הך לישנא בתרא, ואפשר [לומר] בדוחק שזה היא כוונת הרב המגיד אלא שקיצר, והנה רש"י ז"ל פירש דאחויי אחויי שלא גזלה הוא עצמו וכו', ולכאורה קשה דפשטה דמתניתין מוכח שהוא גזלה ובאה ג"כ התקלה על ידו, וזהו טעמו של רבינו שביאר, והראה שדה זו שגזל וכו', אך נראה שגם רש"י ז"ל מוצדק, מדמייתו התם ההוא גברא דאחויי אכריא דחיטי וכו', ומוכח לה ממתניתין דתנן, אם מחמת הגזלן חייב ואוקימנא דאחויי אחויי, והכי מוכח נמי לקמן ההוא דאחויי אמטכסא דרבי אבא, ומוכח לה ממתניתין דאחוי אחויי ומשום דינא דגרמי, כמו שכתבו התוס' שם.