ואין מצטרפים דינרים וכו'. דברי רבינו לכאורה סתרי אהדדי, דתחלה כתב דחזקת כל ממונם מן הגזל, ושוב כתב דאין מצטרפין [דינרים] מן התיבה שלהן, דמשמע דאם אינן מן התיבה שרי, והרי מתחלה אסר הכל, ונראה דכוונתו דצירוף המעות אינו הנאה כל כך ולכן דווקא מן התיבה שלהם אסור דהם ודאי גזל, משא"כ מביתם או מן השוק דאף דחזקתן גזלנין מ"מ אינם כל כך ודאים כמו תיבתם. אבל בשאר הנאות דאינן דרך (סילוק) [חילוף] פשיטא ודאי דהכל אסור, ובהכי דכך הוא פירושא דמתניתין לדעת רבינו, ומפני זה לא הוצרך לבאר, (משא"כ) [מש"כ] שם תנא אבל נותן לו דינר ונותן לו את השאר ע"כ, ופירש רש"י ז"ל מפני שהוא מציל מידו ע"כ, וכיון דרבינו לא אסר אלא (החלוק) [החילוף] שלם, מינה אנו למדין דאם אינו שלם דהיינו שהיה חייב חציו או שליש שיכול ליתנו לו ולקבל הנשאר מידו, דמהיכא תיתי שיאבדנו, והרב המגיד ז"ל כתב בזה שלא ידע למה השמיטו רבינו והרי"ף ז"ל, ועיין להמפרשים בחו"מ סי' שס"ט, והמשנה למלך ז"ל לא ראה דברי הרב בית יוסף, ועדיין קצת קשה למה השמיט רבינו ההיא דאין נוטלין מהם צדקה אלא א"כ מתוך ביתם כמו שכתב בפירוש המשנה עיי"ש.