ואפי' לאחר יאוש וכו'. הטור חו"מ סי' שס"ט כתב על דברי רבינו ז"ל, ואין נראה כן מהא דאמר שמואל דינא דמלכותא דינא, תדע דקטלי דקלי וגשרי גשורי ועברינן עלייהו ואי לאו דינא היכי עברינן, ופריך אביי ודלמא משום דאיאוש מרייהו, אלמא לאחר יאוש שרי ע"כ. והרב בית יוסף ז"ל, הליץ בעד רבינו בדברי הרב המגיד שכתב דהתם משום דאיכא יאוש ושינוי רשות שנמסר לרבים וכו' ע"כ, אמנם קשה לי בדבריו ז"ל, דמי הכריחו לשום רווח בין הדבקים שהרי רש"י ז"ל, כתב שם להדיא אמאי דמתרץ ליה אי לא דינא דמלכותא היכי מייאשי, וזה לשונו. היכי מייאשי כלומר, מי הוה יאוש הא יאוש כדי הוי ואין כאן שינוי רשות שברשות הרבים הם, ושינוי מעשה נמי ליכא דהשתא נמי גוביא דדיקלא מיקרו ע"כ, וכיון שכן אמאי לא נימא דרבינו מפרש כפירוש רש"י ז"ל, דיאוש לחודיה לא מהני ושינוי נמי אין כאן כלל ומינה דיש לתמוה על הטור שחלק על רבינו מההיא דשמואל, ולא נרגש מדברי רש"י ז"ל כמבואר, הן אמת דמדברי התוספות ז"ל שם, משמע דסבירא להו דיאוש לחודיה סגי, וכדעת הטור ז"ל, אמנם בדעת רבינו אין לנו הכרח שיחלוק על רש"י ז"ל, ובפרט דלקמן דין ג' פסק דאם גזל דקלים ועשה מהם גשר אסור לעבור עליו, והוצרך לדחוק שם הרב המגיד ז"ל דאיירי בשלא מסרו לרבים, ואמאי, נימא דהדברים כפשטן דיאוש לחודיה לא קני, וכבר נרגש מזה הרב לחם משנה ז"ל עיין עליו, וכל זה הוא לענין ההנאה מן הדבר הגזול, אבל לענין הקניה וחזרת הגזילה לית דין ולית דיין דלכו"ע יאוש לחודיה לא קני, וכ"כ ז"ל.