או כל מי שימצא בשדה וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל זה מפורש במימרא דרבא שם בהגוזל ע"כ, נוראות נפלאתי על דבריו הללו, שהרי שם דף קי"ג [ע"ב] אמר רבא מאן דאשתכח בבי דרי פרע מנתא דמלכא והני מילי שותפא, אבל אריסא אריסותיה הוא דקא מפיק ע"כ, ורבינו מלבד שלא חילק בין שותף לאריס, [אלא] זאת שכתב בהיפך בין שהיה הוא בעל השדה בין שאינו בעל השדה, גם תמהתי מהמפרשים ז"ל על דבריו בחו"מ סי' שס"ט ששום אחד לא נרגש מזה, לבד זה ראיתי להרב לח"מ ז"ל שנתעורר בזה בדברי רבינו ותריץ דהאי הני מילי וכו', היינו דינא דמלכותא הכי הוי, ומה שכתב רבינו כאן הוא בשגזר המלך דודאי דינו דין עיי"ש, ואכתי קשה דלמה השמיט דין של הגמרא, והזכיר דין אחר, ותו דהרב המגיד ז"ל כתב דדין זה של רבינו הם דברי רבא, גם מצאתי בספר משא מלך דף י"ט בשער ג' נתעורר בזה ולא הזכיר דברי הרב לח"מ ולא דברי הרב המגיד שזכרנו, וכתב דרבינו מפרש שותפי שאמרו בגמרא שהם שותפין בחטה, אע"פ שאינן שותפין בגוף הקרקע, ודין האריס אולי נשמע מדקדוק דבריו עיי"ש, ואחרי המחילה הראויה איך אפשר לפרש כן, והרי רבינו כתב להדיא בין שהיה בעל השדה בין שלא היה בעל השדה, ובודאי דמי שאינו בעל השדה לא עדיף מאריס, גם ראיתי להסמ"ג ז"ל עשין ע"ב כן הוא אומר שם כי מלך וכו', כדברי רבינו וסיים, אבל רש"י ז"ל פירש שותפי וכו' ע"כ, מדהביא דרש"י לא פירש כן משמע שהוא מפרש פירוש אחר, ולא ידעתי האיך יתיישב, אמנם דברי הרב לח"מ מתיישבין יותר על דברי רבינו, אך לא לדברי הרב המגיד כמבואר.