או שכירו של בעל הבית וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל, דלא פסק שאם תפס הנגזל אין מוציאין מידו לפי שזה מן התקנה ובמה שלא תקינו בפירוש אפילו תפס מוציאין מידו ע"כ, והקושי מבואר דבפרק ז' דחובל ומזיק דין י"ח פסק דאם תפס אין מוציאין מידו, אף דהתם הוי תקנה כמו שכתב דין י"ז והוא מהסוגיא דבבא קמא דף ס"ב, [ע"א] ונמצאו פסקי רבינו סתרי אהדדי, והדבר פשוט דהתם (ע"י) [עיקר] התקנה קיימא אלא שנסתפקו בפרט אחד אי הוי בכלל או לא אמטו להכי אם תפס אין מוציאין מידו, משא"כ הכא דשכירו ולקיטו נסתפקו אם הם בכלל התקנה ולכך אם תפס מוציאין מידו, אכן אכתי קשה מההיא דמוסר שפסק שם רבינו בפרק ח' דין ז' דאם תפס הנמסר אין מוציאין מידו, ושניהם הם בעיות דסלקי בתיקו שם, והם תקנות, והרב לח"מ ז"ל [נשאר] בצ"ע, והיה נראה לומר ע"פ מה שכתב רבינו שם דין י"ג דנרדף ששובר כלים של רודף פטור, לא יהא ממונו חביב מגופו עיי"ש, מעתה כיון דממונו הותר לגבי רודף אהני לן באם תפס דאין מוציאין מידו, אך יראה הרואה דעדיין צ"ע דממונו הוא ראוי ליורשיו כמו שכתב רבינו שם.