לפיכך אם כפר בו וכו'. הלשון מגומגם דזאת היא בעיית רבא דף ק"ה [ע"ב], ואיפשטא מדברי רבה התם, דכיון דאי מגנב ממונא קא כפר ליה תשלומי מעליא בעי שלומי, והשתא אי רבינו אנשדפה או אבד קאי, הא בעיית רבא לא קיימא אלא בישנה בעולם בעין, שהרי צידד או דילמא השתא מיהת הא מנח ועפרא בעלמא הוא, וגם בדברי רבה קאמר אע"ג דהא קאים וכו', וכן נראה מבואר מדברי הראב"ד ז"ל והרב המגיד ז"ל שהרב המל"מ ז"ל נתקשה בזה הלשון הרבה, ועוד ממה שכתב רבינו לקמן פרק ח' דין ח', דהכהנים בגזל הגר כמקבלי מתנות הן, לפיכך הגוזל מן הגר חמץ ועבר עליו הפסח חייב ליתן להם כשעת הגזילה, ואילו היה הגר קיים היה אומר לו הרי שלך לפניך ע"כ, והתם ודאי בנשבע והודה הוא, דאל"כ אין חלק לכהנים כלל אלא הגזלן הוא זוכה במיתת הגר, ואיך כתב שאם היה הגר קיים היה אומר לו הרי שלך לפניך ע"ש, שלא עלה בידו יישוב לדברי רבינו זלה"ה, ולענ"ד נראה שלא להניחו חלק דהתם באילו היה הגר קיים היינו בלא נשבע, והכי קאמר כיון דאילו היה קיים היה אומר לו הרי שלך לפניך, השתא שאינו קיים ונשבע השבועה היא שגרמה לו התשלומין לכהנים, ומעתה דבריו כאן מתפרשים אישנו בעולם כדברי הראב"ד ז"ל והרב המגיד ז"ל, וגם אי קאי נמי אדסמיך ליה מ"מ הדין דין אמת.