1
השולח יד בפקדון וכו'. הרב הפרישה בחו"מ סי' רצ"ב, כתב (דהוא) [דזה] הדין [הוא] בשליח שאינו יודע שהוא פקדון או שאינו בר חיובא דאל"כ הא [קיי"ל] [אין] שליח לדבר עבירה, וקרא על כל דבר פשע אתא לאשמועינן דהמשלח חייב ומוציאין ממון מידו אע"ג דלא עביד מעשה ע"כ, והתוס' יו"ט ז"ל חלק עליו וכתב דאישטמיטתיה הך סוגיות דגמרא, וכן כתב הרב ב"ח ז"ל, גם לשון רבינו והפוסקים ז"ל סתמו הדבר כאן, ובהלכות מעילה משמע דבכל גוונא חזינא דהמשלח לעולם חייב והכי מסתברא, שוב ראיתי להש"ך שהליץ בעד הסמ"ע עיי"ש.