1
ובא אחד וצבע הצמר וכו'. שם דף ק"א [ע"א], אבעיא להו גזל צמר וסמנין דחד וצבעיה לההוא צמר בהנך סמנין וכו', אמרי תיפוק ליה דאייקר נהליה בדמי, לא צריכא דזול ציבעא, ופירש רש"י דזול צבעא צמר צבוע הוזיל ואין מגיעין שבח לדמי סממנין וכו' ע"כ, ורבינו מפרש דמפני שנעשה בלא דעת חבירו נקרא גזלן, ולכך לא הזכיר שום גזילה, והוא מפרש כפירוש רש"י ז"ל, ממה שכתב דזול הצמר הצבוע והוא בזול יותר מצמר לבן כמו שהיה מתחילתו, וכיון דלא איפשיטא המוציא מחבירו עליו הראיה, אכן הראב"ד ז"ל נראה שלא הבין כן, ובדפוס מגדל עוז כתוב בהשגה זו א"א על בבא ראשונה דמשלם לו דמי [מה] שהפסיד הצמר, בזה השבח אין הכל שוה אלא דמי הצמר ע"כ, והוא קרוב למה שכתוב בגרסתנו למדקדק בדבריו זלה"ה.