מה שהשביח הוריש וכו'. עיין מה שכתב הרב כסף משנה על דברי הטור ז"ל, דרבינו הולך לשיטתו שאינו מחשב לידה וגיזה שינוי מעשה ואני אומר וכו' ע"כ, נראה דטעם הטור ז"ל ממה שכתב רבינו אח"ז כיצד גזל פרה וכו', דמינה מוכח דלידה וגיזה לא חשיב שינוי מעשה וכן כתב הב"ח ז"ל.
שהרי לא נתייאש וכו'. כלומר שאם נתייאש קנה הגזלן כל השבח לגמרי כתקנת השבים כמו שכתבתי לעיל דין ב', ומ"מ הרא"ש ז"ל סבירא ליה דתקנת השבים היא בין קודם יאוש בין לאחר יאוש.
וכן אם השביח הלוקח וכו'. מדכתב וכן, משמע שדינו שוה להשביח הגזלן דחוזר הנגזל וגובה מהגזלן השבח שפרע להלוקח, אך מדסיים נוטל השבח מן הנגזל, ותו לא, משמע [דאין] הנגזל חוזר על הגזלן, וטעמא אלימתא איתא במלתא, דבשלמא כשהשבח היה ביד הגזלן דין הוא שישלם, אבל כשהשבח היה ביד הלוקח או היורש למה ישלם הגזלן, והסמ"ע ז"ל בחו"מ סי' שס"ב נסתפק בזה, מפני שהבין דרבינו איירי בשבח הבא מאליו ממ"ש לקמן דין ט', במה דברים אמורים בשבח הבא מאליו וכו', וכיון שבא מאליו מה לי ביד הגזלן מה לי ביד לוקח עיי"ש, ולענ"ד אם איתא הוי ליה לרבינו לכתוב, וכן אם השביח הלוקח או היורש, ותו לא, דאז הוה משמע דהוא הדין והוא הטעם מדפרט נוטל השבח מן הנגזל, משמע דלענין זה לחוד הוא שהם שוין, ומה שכתב הרב המגיד ז"ל ופירושה כשם וכו', הוא מגומגם דהיה די באומרו דעת רבינו וכו', וראיתי בדפוס מגדל עוז שנמחק זה וכו'.