1
וד' אמות של אדם כחצירו וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל, ומה שכתב ארבע אמות של אדם כחצירו לענין מציאה, אפשר שרמז למה שכתבו הראשונים שאין ארבע אמות קונות כל זמן שיש בו דעת אחרת מקנה שהרי לא יבואו לידי ניצוי ע"כ, ותמה עליו הכסף משנה ז"ל שהרי רבינו בפרק ד' מהלכות זכיה ומתנה דין ט' כתב שד' אמות קונות לענין מתנה ע"כ, ובאמת שהיא תמיהה עצומה דגלוי וידוע לכל מבין דרבינו משוה מתנה למציאה, והראב"ד ג"כ השיגו שם עיין עליו, לכך כי היכי דלא נשווייה להרב המגיד ז"ל כטועה בדבר משנה, [נפרש] שכוונתו היא בהיפך, דכיון דרבינו סבור דמתנה בכלל מציאה אף שבמתנה דעת אחרת מקנה אותו, מעתה מה שכתב במציאה נתכוון לשלול דעת החולקים, ועם כי אין זה פשט הלשון מוטב לסבול דוחק הלשון מדוחק הענין, ולהצדיק דברי הרבנים ז"ל.