אבל אם ראה את המציאה וכו'. ידוע דבגמרא אמתניתין דנפל לו עליה, קאמר ריש לקיש משום אבא כהן ברדלא, ד' אמות של אדם קונות לו בכל מקום [מאי טעמא] תקינו רבנן דלא אתי לאנצויי, ופריך מפיאה, דאם נפל לו עליה פרס טליתו עליה מעבירין אותו הימנה, הרי דלא קנו לו ד' אמות, ומסיק, כיון דנפל גלי דעתיה דבנפילה ניחא ליה דניקני, בד' אמות לא ניחא ליה דניקני, ורב פפא אמר כי תקינו רבנן ד' אמות בעלמא, בשדה דבעל הבית לא תקינו, ורבא אמר רב יעקב בר אידי מותיב לריש לקיש ממתניתין, ומתרץ כיון דנפל לו עליה גלי דעתיה דבנפילה ניחא ליה, בד' אמות לא ניחא ליה, רב ששת אמר כי תקינו רבנן בסמטא דלא דחקי בה רבים, ברשות הרבים דדחקי רבים לא תקינו ע"כ, נמצאו ג' תירוצים בדבר, דסתם תלמודא וההיא דרבא אמר רב יעקב מתרצים, דכיון דנפל גלי דעתיה דלא ניחא ליה בתקנתא דרבנן, וכגון דא שומעין לו, ולרב פפא החילוק הוא בין שדה דבעל הבית לדעלמא, ולרב ששת בין סמטא לרשות הרבים, מתניתין ברשות הרבים דווקא, דאי בסמטא קנה או מטעם נפילה או מטעם דזכו לו ד' אמותיו, ולרבא א"ר יעקב מדיהבי טעמא דגלי דעתיה וכו', משמע דסבירא ליה דבסמטא איירי מתניתין, ולא (פלוג) [פליגי] רבנן דהוא הדין [דלא קני] ברשות הרבים, או דסבירא ליה דד' אמות שתקנו חז"ל אף ברשות הרבים היא, והיא היא סברת סתם תלמודא בתירוצא קמא אדריש לקיש, וגם רב פפא דמחלק בין שדה חבירו לדעלמא אפשר דפליג ארב ששת, וכמו שכתב רש"י ז"ל, ואפשר דמודי ליה בעיקר הדין אלא דנחית לפלוגי דבשדה חבירו ליכא למ"ד דליקני ליה ד' אמות.:
והנה ידוע דהרב המגיד ז"ל כתב דמדסתם רבינו, נראה שהוא סומך על האוקימתא הראשונה וכו', כלומר דלא פליגי רבנן ולכך לא נתן טעם דגלי אדעתיה וכו', והכסף משנה ז"ל הקשה עליו, דאם כן לא הוי ליה לרבינו לכתוב לשון אפילו, דזה מורה דלא פסק כאוקימתא קמייתא ע"כ, ולענ"ד הא לא מכרעא, דלכל הפירושים יש להקשות כן, דבלישנא קמייתא הביאו ההיא דנפל או פירס טליתו עליה, וידוע דזו וא"צ לומר זו היא, אמטו להכי נקט רבינו לשון אפילו, כלומר לא מיבעיא שאר מציאות דגריעי מנפל שייך שפיר האי לישנא, אף אם נאמר דפסק כטעמא דגלי דעתיה וכו', כי הדדי מיתני התם גבי פיאה, ולא ביארו רבינו מטעמא דלא פלוג כאמור, ולפ"ז מה שכתב רבנו או לרשותו, כוונתו בחצר המשתמרת ע"פ מה שכתב לקמן דין ח', אי נמי אף שאינה משתמרת כיון שהיא לדעתו, או אפשר דהיינו בתוך ד' אמות ובסימטא כמו שכתב לקמן דין ט', ודין הנפילה יתבאר כפי ענינו, ועיין להפרי חדש ז"ל בנמוקיו על רבינו שגם הוא הסביר צד אפילו שכתב רבינו, והליץ בעד הרב המגיד ז"ל.