וכבר עבר על האיסורים וכו'. מדכתב על האיסורים נראה לי, רבים משמע, דעל לא תגזול ולא תראה את שור אחיך קאמר, כמו שכתב בפרק י"א ובריש אלו ההלכות, ובגמרא פרק אלו מציאות (בבא מציעא דף כ"ו) [ע"ב] [איתא] ואמר רבא ראה סלע שנפלה נטלה לפני יאוש על מנת לגוזלה עובר בכולן, משום לא תגזול, ומשום השב תשיבם, ומשום לא תוכל להתעלם, ואע"ג דחזרה לאחר יאוש, מתנה [הוא] דיהיב ליה ואיסורא דעבד עבד, והקשו התוס', דלאו דלא (תוכל להתעלם) [תגזול] ניתק לעשה, וכיון דלענין גזילה לא מיקרי מתנה גם השב תשיבם למה לא תיקן, ויש לומר דלא קאי אלא על לאו דלא תוכל להתעלם שעבר שלא החזיר קודם יאוש ע"כ, נמצא לדעת התוס' דלא עברינן אלא אלאו אחד, ורבינו העתיק וכבר עבר על האיסורים, דמשמע דגם על לאו דלא (תתעלם) [תגזול] קאמר, וזה לא יתכן כפירוש דברי התוס', מטעם דהוי ניתק לעשה, ואין כאן מתנה, והלחם משנה ז"ל כתב בזה, דאע"פ שקיים עשה לא בשביל זה מיקרי שלא עבר לאו וצריך תשובה גמורה ע"כ, והכנסת הגדולה חו"מ סי' רנ"ט כתב, דרבינו סבירא ליה דיש חילוק בין גזילה גמורה לגזילה דפתיך בה אבידה וכו', עיי"ש. ולענ"ד איני רואה הכרח לומר דרבינו חולק על התוס', ומה שכתב וכבר עבר על האיסורים אפשר דכוונתו אהיכא דשייכי דהיינו כלפי העשה שהקדים והלאו של לא תוכל להתעלם ג"כ לא תראה את שור וכו', אבל לא תגזול לא עבר שכבר נתקן בקיום העשה, ומתנה דיהיב ליה היינו כלפי הלאו והעשה של אבידה, כדברי התוס' דאפשר להעמיס בדבריהם שכן הוא דעתם.