ואם היה כלים שטבעתן העין וכו'. ט"ס הוא, וצריך לומר ששבעתן העין בשי"ן כדאיתא בגמרא, ובדפוס "מגדל עוז", אך כתוב שם ואם היו כלים ישנים וכו', ונראה שהוא ט"ס דבגמרא מוכח להדיא דשבעתן העין בחדשים קאמר, והכי מוכחי דברי רבינו ז"ל, דבישנים הרי יש בהם סימן, והרב המגיד ז"ל הביא בשם הר"א ז"ל דהכרזה זו אינה אלא בבתי כנסיות ובתי מדרשות שתלמידי חכמים מצויין שם, ובדפוס מגדל עוז כתוב אינה בבתי כנסיות ובתי מדרשות אלא מקום שת"ח מצויים שם, וקצת יש להסביר גירסא זו שפירש מה שאיתא בפרק אלו מציאות (בבא מציעא דף כ"ד) [ע"א], דבתי כנסיות ובתי מדרשות דידן דיתבי בהו נכרים, ומכל מקום נוסחתינו עיקר והכי איתא בספר אסיפת זקנים עיי"ש, אם כי הכסף משנה ז"ל הזכיר גירסת המגדל עוז. אך מה שכתב שם, וא"א וכו' הוא מגומגם דהרי הר"א ז"ל לא הזכיר אלא מקום ההכרזה, לא מקום המציאה, ומקום המציאה הזכירו הרב המגיד אח"כ בשם הרמב"ן ז"ל, ומילתא דפשיטא היא שדעת רבינו אינה לא כהר"א ולא כהרמב"ן, ועיין בבית יוסף ובסמ"ע חו"מ סי' רס"ב.
שאם יבא תלמיד חכם וכו'. הכנסת הגדולה חו"מ סוף סי' רס"ב כתב בשם סמ"ע ז"ל, דיש להסתפק אם נוהג דין זה בת"ח של זמן זה עיי"ש ולא ידעתי מהו דאי קים לן דאינו משנה בדיבורו וכו', למה לא יהא נוהג גם בזמן הזה, דהרי אין תלוי בחכמה כל כך אלא בעדות ודו"ק.