זה נתן מדת ארכה וזה וכו'. הרב המגיד ז"ל הכריח דאם אין כאן אלא אחד שנותן מדת רחבה בלבד מחזירין אותה לו, והוה מצי להכריח כן בחלוקה ראשונה דאריגה ונפילה, אלא דהכא הוי רבותא טפי, מהטעם שכתב רבינו (שאפילו) [שאפשר] שישער הרמאי וכו', ומכל שכן האיך.
זה נתן מדת ארכה ורחבה וכו'. דף כ"ח [ע"א], ופירש רש"י ז"ל, זה אומר כך ארכה וכך רחבה, וזה אומר ארכה ורחבה כך וכך, אכן אינו יודע כמה האורך וכמה הרוחב וכו' ע"כ, ולכאורה קשה טובא, דא"כ פשיטא דנותן למי שכיוון ארכה ורחבה, ובשלמא לפירוש רבינו שפירש גמיו הם האמריות, הוה אמינא דאמריות הוו סימן מובהק טפי (באורך) [מאורך] ורוחב, אבל לפירוש רש"י קשה, ויש לומר בחדא מתרתי, או דהו"א כיון דסוף סוף דברי שניהם מכוונים יניח עד שיודה זה לזה או שיתפשרו כמו שכתב [רבינו] שם [בדין הקודם], או נאמר דדיוקא הוא דאיצטריך ליה, דדוקא בזה אומר ארכה ורחבה וזה אומר מדת שניהם יחד תנתן למי שאמר ארכה ורחבה, הא אם זה לא אמר אלא ארכה לבד או רחבה לבד וזה אמר שניהם יחד תנתן למי שאמר שניהם, דאל"כ לשמועינן הא וכל שכן לאומר שניהם [לחוד], וע"פ פירוש זה דייקי טפי פירוש רש"י ז"ל בתיבת גמיו האמור בגמרא, ומכל מקום הדין והדיוק אמת בין לפירוש רש"י בין לפירוש רבינו.