אם יש ביד הבעלים וכו' הן קודמין וכו'. עיין מה שכתב הרב המגיד ז"ל שם, ומשמע דיד הבעלים על העליונה רצו קרקע או מעות וכן הוא בהלכות ע"כ, מדכתב ומשמע וכו', וכן הוא בהלכות, משמעותו שאינו מפורש בגמרא, וקשה טובא דברייתא דהניזקין דף נ"ח [ע"ב], קתני לה הכי להדיא, והכנסת הגדולה חו"מ סי' רל"ו נתקשה בזה על דברי רבינו שלא ביאר דיד הבעלים על העליונה, ועל הרב המגיד ז"ל מדהביאו בהלכות להדיא, היה צריך גם רבינו להביאו, ונדחק לומר שרבינו והרב המגיד ז"ל לא היו גרסי לה בברייתא, והרי"ף שכתבה אינו אלא מסברא דנפשיה, ודכוונת הרב המגיד ז"ל להקשות על רבינו עיין שם, ולענ"ד יותר נראה לומר דכוונת הרב המגיד ז"ל לומר, דמשמעות דברי רבינו הכי הוא, דהא מדסתם דהם קודמין לכל אדם, הרי מבואר דידם על העליונה, וגם מדסיים ז"ל, ואם לא נתן הרי רביע הקרקע כגזל בידו, משמעותו דכל עוד שלא פייס הלוקח את הבעלים הרי הגזילה עדיין לא יצאה מתחת ידו, ולמה הוסיף ז"ל וכן הוא בהלכות, [אלא] כלומר דין פשוט הוא זה, ועל כן רבינו סבירא ליה הכי, אכן היה מקום להסתפק באם יש ביד הבעלים לקחתה ולא רצו מחמת פחד האנס, מי אמרינן כיון דלא רצו אחולי אחילי, ותהיה יד הלוקח על העליונה, או דילמא כיון דמה שלא לקחוה אינו אלא מחמת המציק, לא מפני זה גרע כח, והכי מסתבר שכן נראה מלשון הברייתא, וכמו שכתב הרב שם.