א
ומנין שלא מדעת וכו'. בבבא קמא דף קי"ח [ע"ב], ואיבעית אימא הא והא דמני ורמא בכיסיה, הא דאית ליה זוזי אחריני בכיסיה וכו', ופירש"י אית ליה זוזי אחריני בכיסיה, ולא ידע כמה וכו', ואין להקשות שלעיל מיניה פירש"י אדם עשוי למשמש בכיסו וזה מיד מני אחריו ומצא יותר מדמי המקח והכיר שהחזיר לו גזלתו ע"כ, דיש לומר דהכא מוכרח לפרש כן דלא ידע כמה מעות היו בכיס, דאי ידע היינו אית ליה זוזי אחריני היינו לית ליה, דבהכרח ירגיש, ולזה נתכוון רבינו שכתב ומנין שלא מדעת פוטר כלומר שלא היה יודע מנין המעות שהיה לו מתחילה.