ולעולם אין מערבין וכו'. מרן ז"ל הזכיר הסוגיא ופי' רש"י והגיה בדברי רש"י במ"ש היינו בשלא נתערבו והקשה עליו והגיה אפי' נתערבו וכו' ע"כ והרב לח"מ ז"ל הקשה דאדרבה גירסתינו בדברי רש"י היא הנכונה דפשט הברייתא דקאמרה במה דברים אמורים וכו' אמתני' [קאי] וכן פירש רש"י שם וכיון דאמתני' קאי על כרחך ה"ק הא דתני מתניתין דאין מערבין וכו' היינו כשהסלת והשמן קיים וכו' אבל היכא דהוקטר סלת ושמן או נתערב ולא נשאר אלא יין מערבין וכו' וא"כ על כרחך מה שאמרה המשנה אבל אין מערבין וכו' איירי בשלא נתערבו וכו' עיי"ש. ואחרי המחילה הראויה איני רואה הכרח לומר דהך במד"א דברייתא אמתני' קאי כי היכי דתידוק מינה דמאי דקתני מתני' אבל אין מערבין וכו' דבלא נתערבו איירי דהן אמת דרש"י ז"ל פי' שם והא תניא במד"א דאין מערבין נסכי כבשים בנסכי אלים וכו' ולא פי' ז"ל דאמתני' קאי אלא דההך חלוקא דקתני ברישא דברייתא לחודה קתני עלה במד"א וכו' ולפ"ז אין כאן אותו דיוק להחלוקא האחרת דמתני' וגם לא מסתבר מלישנא דמתני' דמדקתני אבל אין מערבין וכו' דהוי שפת יתר דכיון דקתני ברישא מערבין נסכי פרים בנסכי אלים מינה נשמע דבנסכי כבשים אין מערבין אלא מדחזר לשנות אבל אין מערבין וכו' אתא לאורויי דאפילו נתערבו סלתן ושמנן אין מערבין יינן משא"כ כשנגיה בדברי רש"י האפי' אתי שפיר וכפשטא דמתני' גם בס' ברכת הזבח ז"ל הגיה זה האפילו וכתב שדברי הרב לח"מ ז"ל דחוקים עיין עליו: