וכיצד
מעשה שלשתן וכו' ומניף הכל לפני ד' במזרח. עכ"מ מה שהשיג ובטה"ק העלה מדקתני במשנה במזרח משמע דוקא מזרח רק מטעם אחר ולאו מקרא דלפני ד' אלא יען כיון דאפשר בקרן מזרחית לא התירו לישראלים ליכנס בין אולם למזבח והנה בה' בית הבחירה בארנו דאפי' לערבה התירו ליכנס בין אולם ולמזבח מכש"כ לתנופה:
אולם לי נראה טעם אחר דאחר השחיטה כשפוט' ומנתחין א"כ פגע בהאי קרן מזרחית דרומית ברישא ואין מעבירין על המצות וא"ל הרי כבר ביארו בתוס' בזבחים דף נ"א דמשום אין מעבירין על המצות אין קובעין מקום לנתינת דם ה"ה כאן לק"מ כי תוס' שם כתבו לחלק בין היכא דעושה רק בקרן אחד ובין היכא דנותן בד' קרנות אזי שייך שפיר אין מעבירין ומתחיל בהאי דפגע תחילה והנה מנחת קנאות ומנחת עומר צריך תנופה והגשה ותנופה קודם ומעתה יש לו לעשות ב' מצות כהא"ג שפיר שייך אין מעבירין ואמרינן דבקרן דפגע תחילה מניף ובמערבית מגיש ומעתה שוב אף בשאר מנחות דליכא רק תנופה ג"כ במזרח כיון שבאמת שייך גם בהא אין מעבירין על מצות ורק אין קובעין מקום משום הא כמש"כ תוס' אבל בכבר קבעו מקום למנחת עומר ובקנאות שוב השוו מידותיהן שרק בקרן מזרחית ולדעתי ראי' ברורה לדברי מהל' תומ"ס דכתב רבינו בשתהל"ח תנופה במזרח כשאר מנחות ויקשה הרי כתיב שם לפני ד' ולמה כתב כשאר מנחות הא קרא כתיב אלא ודאי מקרא אין הוכחה דלפני ד' מערב הוא ורק יען דבמנחת עומר וקנאות הוא במזרח משום אין מעבירין שוב הוא כן בכל מנחות ודו"ק:
ועמש"כ בפ"ז מה' אלו בהא דמולק בקרן דרומית שג"כ קשה כנ"ל דבגמ' מבואר רק דשרי בקרן דרומית אבל לא דוקא ובארנו הטעם משום דשם ל"ש משום אין מעבירין דמצוה אחת הוא ורק הטעם יען דכל מעשי' באותה מקום יעוש"ה והבן:
ואגב אבאר מה דעלה בדעתי ליישב קו' טו"א במגילה על תוס' שכתבו לחלק בין דיעבד דהיינו בעבר על מצות אי מחויב לחזור לאותו מקום וקשה מיומא דאף דכבר עבר מחויב לחזור למקום שעבר ולדעתי לק"מ בודאי אם יש לו ליתן בקרן מערבית והלך לקרן מזרחית ל"ש לחזור דא"כ מעביר עתה מן המצות אבל שם ביומא איירא דעבר על קרן מערבית דרומית ובא לו לקרן צפונית דרומית ומזה ועתה יש לפנינו ב' דרכים או להלוך להלן לקרן מזרחית דרומית או לחזור לקרן מערבית דרומית אשר כבר עבר על המצוה שפיר אמרינן דיחזור דהרי עתה שעומד בקרן מזרחית ונתן שם מתנותיו א"כ אם יחזור לא יעבור על מצוה בקרן זו שעומד ומחמת שהי' יכול לילך לקרן צפונית ל"ש לומר דעובר על מצות לכן חוזר למערבית יען שעבר עליו ודו"ק:
וכיצד
וכו' ומפשיט ומוציא אימורין ואח"כ מנתח הבשר. הוא מימרא ש"ס מנחות ע"ז ממנו ולא מן המחובר שלא יפשיט האימורים קודם שינתח הבשר וקשה לי דהנה בחולין דצ"ז פליגי זרוע בשלה כשהוא שלימה מבשלה ולחד מ"ד שלא יחתוך מן האיל רק מבשל במחובר עם האיל יחד אבל אידך מ"ד פליג וס"ל דמחתך לי' ואח"כ מבשל לה רק שיהא הזרוע שלימה א"כ ה"נ מנ"ל לדרוש מקרא דממנו שיהא שלם כל הבשר כשמפריש האימורים דילמא ג"כ מחתך לה אלא שיהא מוקף כמו שלם שמבשל ביחד כן נמי הכא בשעה שמפריש יהא מוקף אצלו ותוס' כאן הרגישו קצת בזה אבל לפמש"כ הא פלוגתא דתנאי הוא א"כ מנ"ל בפשטות דבעינן שיהא מחובר לגמרי ולא סגי במוקף.
עוד קשה לי דהנה בחולין דף י"א איתא דהיכא דלייף מיקרי שלימה וא"כ יקשה לכאו' מנ"ל לדרוש בשלימה כשמבשל שלימה דילמא כיון דלייף לית לן בה מיקרי שלימה ואין לומר דאה"נ הכונה רק שלא יחתוך לגמרי וקרינן בי' שלימה א"כ קשה בשמעתין מנ"ל ממנו מן המחובר דילמא רק דלייף איירא קרא.