כשמכבסין את מקום הדם וכו' וכל שבעה סממנים שמעבירין על הכתם מעבירים על דם החטאת חוץ ממי רגלים שאין מכניסין מי רגלים במקדש. והרדב"ז ללשונות הרמב"ם כ' וקשיא דהא מסקינן בפ' דם החטאת אלא דמערב להו בהדי רוק תפל דאמר ר"ל רוק תפל עם כל אחד מהן ותו קשה דאמאי לא כ' הרב הא דר"ל לא גבי כתמים ולא גבי דם חטאת ומשמע דהשתא הוא ליכא מאן דפליג עלה ואע"ג דבפ' האשה שהוא עושה אתיין לסיוע לר"ל מדתנן מי גריסין ודחינן דילמא הבלא דפומא מעלי לא דחינן בהכי מימרא דר"ל אלא דמהכא לא תסייע וכתב דאיכא למידק עוד מאותה סוג' שאם העביר על הדם ו' סממנים עדיין דם הוא והכא כיון שלא העביר מי רגלים עדיין דם הוא ונראה דלפעמים הדם עובר בפחות מששה סממנים ואפי' במים דמשמע ממתניתין דתנן הטבילו ועשה על גביו טהרות וכ' עלי' רש"י הטבילו קודם שהעבירן עליו הרי זה צבע דאי הו' דם הו' עבר וכן הדבר נראה לעין אבל א"י מספק דם עד שיעביר ז' סממנין עליו ולא עבר ולא דיהה אז יצא מספק דם ונתברר שהוא צבע אדום שהוא הקרמיז שא"ע ע"י סממנין וזהו שכ' הרב גבי דם חטאת מכבסין אותו יפה יפה עד שלא ישאר בו רושם אבל עדיין צריך לבטל ולהעביר מה שבלוע בתוכו רק לכתחלה הי' ראוי להעביר עליו ז' סממנין אלא דא"א דאין מכניסין מי רגלים אבל בלאו מי רגלים אפשר נתקיים מצות כיבוס ונתבטל הדם את"ד:
חוץ ממי רגלים שאין מכניסין. וקשה עליו דבגמ' מסיק כר"ל דמיבלע לי' ברוק תפל אך הנה רבינו בה' ביאה לא הביא כלל הך דצריך שיהא מעורב ברוק שבפיו בכל אחד מסממנים וב"ס בה"ז העלה דמהא שכ' רבינו בלעיסת גריסין שיהא מעורב עם רוק שבפיו משמע כר"ל אך לא משמע כדבריו בפי' המשנה שם בנדה שכ' וז"ל לעיסת גריסין של פול חלוקת תפל היינו שיערב בלעיסתו הרבה רוק שבפיו אבל א"צ רוק תפל א"כ אין זה שייכות להא דר"ל א"כ צריך לומר דז' סממנים לאו דוקא דמי רגלים אין מכניסין למקדש וכדברי רבינו: