ולמה וכו' במד"א בעולת ציבור אבל עולת יחיד וכו'. ובמל"מ תמה ממדרש איכה וז"ל מבקש אתה כמה אוכלסין הי' הה"ד ויזבח שלמה את זבח השלמים בקר כ"ב אלף וצאן ק"כ אלף ותנינן פר קרב בכ"ד ואיל בי"א והא בקרבן יחיד אם הי' רוצה כהן יחידי מקריב את הכל עייש"ה ונראה דכוונת המדרש רק להביא סמך כיון דחזינן בק"צ פר קרב בכ"ד ואיל בי"א כהנים וע"כ דכבוד להקריב גם בפחות מזה ואף אם ירצה כהן אחד יהי' יכול להקריב קרבן יחיד אבל יהי' צריך להשהות זמן רב בהקרבתו וכדי למהר לעשותו הצריכו כ"ד כהנים וע"כ שפיר הביא סמך דהי' הרבה כהנים מדהי' מקריבין קרבנות הרבה כאלו הכל ביום אחד והי' ממהרים לעשותו והי' צריכין ליקח כ"ד לפר וי"א לאיל וכן יש להוכיח מסוכה דף נ"ב אמרו על בנה של מרתא ב"ב ולא הניחו וכו' להוליך שני אברים אלא כמנין המפורש בסדר יומא פר קרב בכ"ד מוכח גם בקרבן יחיד הי' מתעסקין כ"ד לפר בודאי משום כדי למהר או משום כדי להרגיש את העזרה:
ולמה וכו' אבל עולת יחיד אם רצה להוליך נתחי' בפחות מאלו וכו'. הנה לכאו' קשה דבירושלמי ספ"ז דיומא איתא וערכו שנים בני אהרן שנים הכהנים שנים מכאן לפרו של יחיד שיהא קרב בששה ובספר מראה פנים עמד ע"ז וכתב דרק בא ללמדו דלא בעינן כ"ד כמו בשל ציבור אלא דסגי בששה אבל אה"נ דאף בפחות מששה קרב שפיר דל"ב בהולכת אבריו כ"כ כהנים כמו בק"צ ומשמע מהכא דגם בשל יחיד בעינן פייס כדפירש"י בריש יומא אהא דפריך ואימא כפרה דקרבנות ומשני מי ידעינן הי' כהן מתרמי דבעי לי' פרישה דע"י פייס הי' עובדין.