ומנין
שאין שוחטין קדשי קדשים אלא בצפון וכו' כשם שעולה בצפון כן חטאת בצפון וכשם שחטאת נקרא קדשי קדשים כן העולה נקראת קדק"ד. עכ"מ למה הוצרך רבינו לזה ונראה דצריך טובא דהנה תוס' הקשו בגמ' פריך עיכובא בעולה מנלן ומשני לא יהא טפל חמור מן העיקר והנה כל זה שייך אי אמרינן דעולה גם קדק"ד ומעתה כיון שרבינו נקט כאן קדק"ד אלא בצפון והיינו עיכובא וכתב בעולה צפון וחטאת נלמד מעולה ויקשה אכתי בעולה לא ידעינן עיכובא ע"ז אמר כמו חטאת קדק"ד כך עולה ושייך לא יהא טפל חמור מעיקר:
ובזה נראה לי ליישב קו' תוס' דף נ"ה למאי דיליף שלמי ציבור מעולה מנא לן עיכובא בשל"צ דעולה רק נלמד בקו' אין חוזר ומלמד בהיקש ולפימש"כ ניחא כיון דיליף בגמ' כמו עולה קדק"ד כן של"צ קדק"ד א"כ נכלל בזה דכמו דעולה מעכב יען דקדק"ד כך של"צ אפי' לעיכובא וכ"ת אכתי תקשי דעולה רק מק"ו יליף לק"מ דזה דלא יהא טפל חמור מודאי אין לדמותו לשאר ק"ו כמובן וא"כ כיון דעולה קדק"ד כמו חטאת ושל"צ ג"כ קדק"ד שוב שפיר ילפינן לעיכובא ודו"ק. ורק אי הו' ילפינן בק"ו ממש בעולה מצד שיש חומרא אחת בעולה שאין בחטאת הו' שייך דבר למד בק"ו אין חוזר ומלמד אבל לא יהא טפל חמור עדיף טפי שע"כ מעכב כדקאמר שלא מצינו בכה"ת טפל חמור שפיר חוזר ומלמד ודו"ק:
ותדע דגמ' יליף כמו עולה קדק"ד אף זבחי שלמי ציבור קדק"ד ויקשה עולה רק מחטאת יליף דהו' קדק"ד א"כ איך חוזר ומלמד דהרי כאן משמע דשלמי ציבור ל"ה קדק"ד רק דילפינן מעולה כמש"כ תוס' לעיל דף נ"ג אע"כ כיון דהא דעולה דיליף מחטאת אין מטעם ק"ו אלא הכרח גמור כפירש"י כיון שכולו לגבוה שפיר מלמד דשל"צ ג"כ קק"ד אף דלא כתיב בי' קדק"ד כמ"ש תוס' לעיל דלא כפירש"י כאן ודו"ק:
ואולם לפירש"י דהוא נקרא קדק"ד דכתיב קודש לד' בשלמי ציבור א"ש יותר דנלמד ההיקש כמו עולה קדק"ד ושל"צ ידעינן דהו' קדק"ד כן נמי דמי לענין צפון אבל דיהא קדק"ד לא נילף מעולה ולפי"ז שפיר יש לישב לפירש"י קו' תוס' איך יליף עיכובא מעולה די"ל כיון דשל"צ קק"ד שפיר ידעינן עיכובא מעולה או מחטאת עכ"פ כיון דלענין זה דהו' קדק"ד לא צריך לימוד שפיר מעכב ורק בעולה צריך עיכובא כיון דליכא לימוד דהו' קדק"ד רק מחטאת אבל לפי' תוס' לעיל דקדק"ד בשל"צ רק מעולה שפיר קשה א"כ עיכובא מנלן ובזה א"ש קו' טה"ק דתוס' תי' דאתיא כר"פ דחוזר ומלמד והוק' אכתי לאידך מ"ד מנלי' עיכובא לפי' הנ"ל א"ש דבטה"ק לעיל דף נ"ג על דברי תוס' כתב הא אי של"צ קק"ד תלי בפלוגתא דבן ננס ור"ע מנחות דף מ"ה ומעתה מאן דפליג אר"פ יסבור כב"נ דהו' קק"ד ושפיר ילפינן אף לעיכובא כיון דידעינן בלא עולה דהו' קדק"ד וממה שאכתוב להלן יתבאר עוד כוונה אחרת שכ' רבינו דעולה קדק"ד:
במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת. והנה בגמ' איתא לעכב מנין ת"ל ושחט אותו במקום אשר ישחט את העולה ורבינו לא כתב קרא ללמד לעכב וכבר העיר ע"ז המבי"ט בס' קרית ספר וכ' אשכחן למצוה לעכב מנין כתיב קרא אחריתא ושחט אותו במקום אשר ישחט את העולה בשעיר נשיא והלא בכלל כל החטאות הי' כל קרבנות שבצפון כעולה ולמה יצא לקבוע לו מקום בצפון שאם לא שחטו בצפון פסול שאר חטאות לעיכובא מנ"ל דכתיב בכבשה במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת וכתיב נמי בשעירה והוי סגי בשעירה ונילף מיני' כשבה וכי הדר כתבי' בכשבה תנהו ענין לפנימיות ולשעירי הרגלים לעיכובא ועיכובא לעולה מנ"ל דכ' במקום העולה חזר ושנה לומר מקום שקבעתו לעולה לעולם יהא מקומה עכ"ל:
ובאשם הוא אומר במקום אשר ישחטו עולה וכו'. וכ' בכ"מ ומ"ש ושלמי ציבור בפ' איזהו מקומן מקשה על ראי' זו וכי חטאת מהיכן למדה מעולה דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש אלא מדתני רב מרי על עולותכם ועל זבחי שלמיכם מה עולה בצפון אף זבחי שלמי ציבור בצפון אלא דיש לתמוה על רבינו שהניח פסוק שהוקשו לעולה והביא פסוק דהוקשו לחטאת דדחי בגמ' ותי' כיון דעיקר שם קדק"ד בחטאת כתיב נקט הקישא דחטאת עוד י"ל דלפי האמת לא למדה חטאת בהיקש אלא כאלו כתיב בחטאת גופי' דהא מפורש במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת הו' כאלו כתיב להדיא בצפון ובלח"מ כתב לתרץ באופן אחר וכתב בספר עיני אברהם דהעיקר כתי' הכ"מ דהא תוס' ביומא דף נ"ז כ' בתירוץ אחרון וז"ל ולא נהירא לרצב"א לשון בחד זימנא גמר דהכי הו' לי' למימר פר בחוץ למעלה משעיר גמר ושעיר בחוץ למטה מפר גמר ונראה לי כפירש"י ולא דמי לכל הני שהביא ר"י דהכא כיון דכ' וכן יעשה לאוהל מועד מסתמא קאי אהזאות דכ' בגופייהו דהיינו אחת למטה דשעיר ושבע למטה דפר שהרי לא הי' עושה לפני ולפנים אלא ההזאות ואהא כתיב וכן יעשה וא"כ צריכין אנו ללמוד בחד זימנא גם מה שלמדנו בהיקש שאל"כ לא הייתי מקיים וכן יעשה דמשמע לגמרי יעשה באוהל מועד כמו לפני ולפנים וקרובים תי' זה לתי' שכ' אני למעלה להיות שווין עכ"ל הרי בהדיא שתוס' מפרשים לדעת רש"י דל"א אם אינו דבר אחר חוזר ומלמד בהיקש אלא בדבר שעיקרו ההיקש בא בשבילו כגון הזאות שאנו למידים מתנה אחת למעלה בדם השעיר ושבע למטה בדם הפר למידים אנו ג"כ כל ההזאות שבפנים שבע דמטה בדם השעיר ואחת למעלה בדם הפר אבל גבי היקש שלמי ציבור לחטאת שאנו למידים ג"כ שהן נאכלין לזכרי כהונה אין אנו יכולין לומר שתהא שחיטתן בצפון אלא מהקישא דעולה וכיון שאנו יכולין לקיים ההיקש לענין אחר כדכתיבנא בלי שחיטת צפון א"ח ומלמד ולפי זה יש לתמוה על רבינו איך הביא קרא דחטאת אם הוא מפרש כפירש"י לפי סלקא דעתן דמעיקרא יחולו עליו כל קו' התוס' אלא מחוורתא כמו שתי' בכ"מ את"ד:
של"צ
הוקשו לחטאת לפיכך הן קדק"ד כחטאת ונשחטין במקום שחיטתה. עכ"מ שהקשה דבגמ' דחו זה דחטאת למד בהיקש מעולה א"ח ומלמד ותי' דיליף מעולה ואיך כתב רבינו דיליף מחטאת ועלח"מ שתי' דגמ' כאן קאי אף אי ילפינן דבר דכתיבא בי' לא ילפינן דברים אחרים שנלמדו בו בהיקש אבל רבינו סובר כמסקנת גמ' בדף נ"ג וכפירש"י שם דמתרץ חוץ מפנים בחד זימנא גמר דכהא"ג דיליף מה דכתיבא בי' ילפינן גם דברים אחרים וכאן ילפינן לענין חזה ושוק מחטאת ילפינן גם לענין שחיטתן בצפון וכאשר הוק' באמת תוס' בדף צ"ד מכאן אבל רבינו סובר דכאן לא קאי הגמ' עוד בסברא זו:
והנה יש להוסיף עוד קצת נופך לפמש"כ בטה"ק לישב קו' תוס' לקמן דרק לר"י דאין אדם דן היקש מעצמו קאי כאן הגמ' אבל לרבנן דאדם דן מעצמו שפיר ילפינן מה דכתיבא בי' וגם מה דלא כתיבא ק"ו ולפי"ז רבינו סובר כרבנן:
ונראה שזה מרומז בדברי רבינו שכתב לפיכך הן קדק"ד והכונה וכיון דילפינן מחטאת דכתיב בי' קדק"ד שפיר ילפינן דשחיטתו כחטאת בצפון:
ואולם לי נראה בדרך אחר דגמ' כאן מצי קאי אף למ"ד דילפינן דבר דכתיבא בי' גם דבר דיליף מהיקש חוזר ונלמד ממנו כגמ' דלהלן אפ"ה א"ש כאן דלכאורה יש לי לדקדק רבינו כתב לפיכך הן קדק"ד נראה דיליף ב' דברים שהן כקק"ד וגם שחיטתן בצפון ובגמ' איתא רק מה חטאת בצפון אף של"צ בצפון ולא נקטו כמו קדק"ד והרי חזינן בגמ' אח"כ כדיליף מעולה קאמר מה עולה קדק"ד אף של"צ קדק"ד ולמה לא אמרו כן בחטאת ורבינו כתב כן בחטאת ג"כ אך הדבר ניחא דכ"כ למעלה בשם הטה"ק דזה אי קדק"ד הו' תלוי בפלוגתא דר"ע דסובר לחם מעכבין דקודש עלייהו קאי וב"נ סובר כבשים מעכבין דקודש אכבשים קאי דהיינו של"צ ומעתה י"ל בגמ' קאי אליבא דב"נ כיון דתנא דמשנה במנחות תנא הלכה כב"נ וא"כ ל"צ לילף לענין זה דהו' קדק"ד מחטאת א"כ שוב שפיר דחי בגמ' דאין לילף ההיקש מחטאת צפון כיון דלא יליף דהו' קדק"ד מחטאת דהו' דבר דכתיבא בי' לא ילפינן לענין צפון אבל רבינו פסק בפ"ח דתומ"ס כר"ע א"כ שפיר ילפינן מחטאת לענין קדק"ד דבר דכתיבא בי' שוב ילפינן גם לענין צפון דכהא"ג חוזר ומלמד אבל בגמ' דקאי לב"נ אין חוזר ומלמד כיון דזה דהו' קדק"ד לא צריך לילף מחטאת גם לענין צפון לא יליף ואין לומר אכתי יליף מחטאת לענין חזה ושוק כקו' תוס' לדעתי משום הא לק"מ דהא דמסיק שם דיליף חוץ מפנים בחד זימנא היינו מה דשייך לענין הזיי' דמטה ומעלה אבל מה דיליף לענין חזה ושוק זה לא אהני דלילף לענין צפון אבל אי ילפינן דהו' קדק"ד דכתיב בחטאת זהו דבר הגורם שיהא גם בצפון שפיר ילפינן גם לענין זה דיהא בצפון כקק"ד מבואר להדיא דל"ה קדק"ד כתיבא בש"צ אלא יליף מחטאת והיינו משום דפסק כר"ע כאמור וזה נכון:
אלא דעדיין צריך ביאור א"כ למה בעולה קאמר מה עולה קדק"ד אף של"צ קדק"ד הרי עתה קאי דשל"צ בעצמו כתיב קדק"ד הנה באמת בלא"ה צריך ביאור דהרי רש"י פי' כן להדיא דשל"צ קדק"ד בפירוש כתיב בי' וכן מוכח בפירושו בגמרא דדחי איל נזיר קודש איקרי קדק"ד לא איקרי משמע כפירושו ואולם נראה דנכון הדבר דכבר העירותי למעלה דאדרבה בעולה דהוה קדק"ד רק מחטאת ידעינן וכמוש"כ רבינו א"כ איך יליף של"צ דקדק"ד מעולה וע"כ דגמ' קאי למ"ד דבגופי' כתיב קדק"ד והיינו אליבא דב"נ ורק הוכרח לומר מה עולה קדק"ד היינו כדי לדמותן להדדי דלא תאמר עולה ל"ה קדק"ד דלא כתיב לכן קאמר מה עולה וכאילו אמר מה מצינו בעולה שכן קדק"ד אף של"צ קדק"ד ושוב יליף לענין צפון אבל לא דיליף של"צ קדק"ד דזה כתיב בי' אלא דקושטא קאמר כדי לדמותן לעולה שג"כ קדק"ד אף דלא כתיב בי' וגם י"ל דנקט לכן מה עולה קדק"ד כמוש"כ למעלה כדי שיתיישב דיליף מעולה לעיכובא אף דעולה גופי' לעיכובא רק מחטאת ידעינן ולכן נקט כאן בעולה מה עולה קדק"ד אף של"צ קדק"ד כאשר בארנו לעיל:
ומעתה לפי"ז כ"ז אי כב"נ אבל רבינו דפסק כר"ע יצא לנו ההיפוך דמחטאת מצי יליף כמו דמצי יליף לענין קדק"ד דכתיב בחטאת יליף גם לענין צפון כאמור אבל מעולה א"א לילף דהרי עולה דהו' קדק"ד רק מחטאת יליף א"כ א"א לילף לענין של"צ דהו' קדק"ד וקודם דלא יליף דהו' קדק"ד א"א לומר דיליף שיהא בצפון ולכן א"א לומר כיון דיליף מעולה דהו' בצפון יען דכתיב יליף גם מעולה דהו' קדק"ד אף דלא כתיב בעולה דז"א דטרם דלא נדע דהו' קדק"ד לא נוכל לילף דהו' בצפון ולכן יליף מחטאת דהו' קדק"ד ושוב יליף דהו' בצפון אף דצפון בחטאת רק מהקישא ודו"ק כי נכון:
ולזה אפשר דרמז רבינו דמה חטאת קדק"ד אף עולה א"כ עולה דהו' קדק"ד רק מחטאת א"כ א"א לילף מעולה דהו' של"צ קדק"ד רק מחטאת ושוב יליף לענין צפון ג"כ ודו"ק:
והנה הי' אפשר לפרש הגמ' באופן אחר בהיפוך דגמ' קאי לר"ע דשל"צ ל"כ בי' בכבשים קדק"ד ולכן לא קאמר מה חטאת קדק"ד דחטאת כתיב בי' קדק"ד משא"כ בשל"צ ומהא"ט דחי גמ' שפיר דהו' דבר הלמד בהיקש כיון דל"כ בי' אף דהו' קדק"ד מהקישא עכ"פ ל"כ בי' להדיא וצריך לילף גם זה מחטאת ושפיר דחי דהו' היקש קדק"ד אבל מעולה שפיר יליף דהו' קדק"ד בהיקש דל"ש לומר דעכ"פ ל"כ בי' גם בעולה לא כתיב אבל לב"נ דגם בכבשים כתיב קדק"ד שפיר ילפינן מחטאת דל"ש דבר הלמד בהיקש א"ח ומלמד כיון דזה דהו' קדק"ד בגופי' כתיב שפיר מצי יליף לענין צפון אף מחטאת דבא מהיקש כיון דעיקר זה דהו' קדק"ד א"צ לילף מהיקש שפיר ילפינן לענין צפון אלא דלא אתי שפיר דרך זה כיון דרבינו בפ' תמו"מ פסק כר"ע לכן מש"כ לעיל נכון מאוד בדעת רבינו:
ושלמי ציבור הוקשו לחטאת וכו' לפיכך הן קדק"ד וכו'. והקשה בכ"מ הא בגמ' דחי זה דבר הלמד בהיקש א"ח ומלמד בהיקש ומסיק דיליף מעולה וא"כ למה כתב רבינו דיליף מחטאת והנה לפמש"כ לעיל יש ליישב על נכון דהנה תוס' הוק' איך יליף מעולה הא בעולה עיכובא לא נדע רק מחטאת ותי' כר"פ דדבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש ועדיין קשה למ"ד דא"ח ומלמד ותי' בטה"ק דכל קו' התוס' רק לפי תי' קמא אבל לתירוצם בתרא ל"ק דעיכובא בעולה גופי' כתיב ולתי' קמא שפיר י"ל כמ"ד חוזר ומלמד ומ"ד דא"ח ומלמד סובר כל"ב ולפמש"כ לעיל פסק רבינו כל"ק דעיכובא בעולה מחטאת ילפינן א"כ הי' קשה לרבינו איך יליף מעולה הא עולה ג"כ לא נדע רק מחטאת ובחטאת לא כתיב עיכובא רק למצוה ורק מעולה הוא דילפינן וצריכין לומר דהא בטה"ק הקשה למה לא משני בגמ' דצריך הקישא לעולה למצוה והקישא לחטאת לעיכובא דעיכובא מצי למילף מחטאת דכתיב בגופי' ותי' דלכן לא משני כן משום דסובר כר"פ דחוזר ומלמד בהיקש כמש"כ תוס' א"כ אף עיכובא נוכל לילף שפיר מעולה א"כ לפי"ז ניחא למ"ד חוזר ומלמד אבל רבינו דסובר כמ"ד דא"ח ומלמד ע"כ באמת למצוה ילפינן מעולה ועיכובא ע"כ לילף מחטאת ולכן כתב רבינו דילפינן של"צ מחטאת דהוא דרשא דילפינן מיני' לעיכובא: