ועל
יסוד אותו קרן שהשלים בה המתנות הוא שופך שירי הדם והוא יסוד דרומית. ובספר תורת העולה ח"ב הקשה ע"ז ממש"כ רבינו בפ"ב מבהב"ח ובקרן מערבית דרומית היו שני נקבים כמין שני חוטמין דקין שהדמים יורדים בהן וא"כ יש לתמוה למה אמר ששירי הדם היו נשפכין בדרום ולא במערב מאחר שהנקבים שם היו יורדין א"כ הדמים היו במערב ובדרום וכ' ליישב דהנה המקובלים מדמין מידת החסד לדרום ורחמים למזרח ומה"ד הקשה לצפון ומידת הדין הרפה למערב וא"כ עיקר הכפרה היתה על יסוד המחובר לדרום שהוא החסד הגדול:
מה שהוקשה בטו"א אתוס' מגילה דקרא דאל יסוד העולה אתי דדיעבד בעי יסוד והקשה הא שיריים אין מעכבין. י"ל דלפי דאיתא בדף נ"ב דהכתוב נתקו לעשה ועשאו שירי מצוה א"כ אי משום אין מעבירין על המצות ל"ה שירי מצוה דעכ"פ בדיעבד קיים המצוה אבל כיון דכתיב קרא הו' שירי מצוה דעכ"פ מצוה איכא ואי לא נתן ביטול מצוה כן נמי בנתן אל יסוד אחר ועבר על המצוה ביטול מצוה והבן דומיא דסמיכה דאמרינן זבחים דף ו' דעשאו הכתוב שירי מצוה ולא כיפר דעכ"פ לא נתקיים המצוה אף דאין מעכב: