אין
טעון נסכין אלא עולת בהמה ושלמים. הנה רבינו בפי' המשנה דמנחות ד' כל הקרבנות צבור והיחיד טעונין נסכים חוץ בכור ומעשר ופסח וחטאת ואשמות אלא חטאתו של מצורע ואשמו וכתב רבינו הטעם משום דאין באים אלא להכשיר משא"כ חטאת ואשם מצורע דבא לכפר דנזיר חוטא הוא ותמוה דבגמרא דף צ"א אמרינן אשם מכשיר חטאת מכפר וליישב אומר דהנה באמת יש סתירה לשמעתין משבועות דף ז' דאמרינן דחטאת אתי לאשתרויי בקהל והכונה בקהל למחנה שכינה כפי' רש"י כאן וכבר עמד ע"ז בחס"ו או"ח קע"ג ופלא שלא ראה דברי פי' המשנה במקומו דמפרש דחטאת רק מכשיר ונרא' דהנה בזבחים דף ז' אמרינן עולה דורן הוא והקשה תוס' הא אמרינן עולה מכפרת אעשה מקיבעא וחטאת רק מקופיא ולמה עולה קדים ותי' דהנה ריצוי דעולה הוא רק למען יראו פני המלך וכפרה זו חטאת רק מכפרת מקופיא פי' דמקבל פני המלך דרק אותה שמחויב בלא"ה אבל אינה באה רק לכפר שיכול לקבל פני המלך עייש"ה בטה"ק ואומר אני גם בחטאת ואשם אשם מה שבא להכשיר הוא מכשיר מקיבעא דרק לזה בא אבל חטאת בא לכפר והוא גם מכשיר מקופיא ובזה ניחא הסוגיא דבשבועות אמרינן דבא להכשיר דגם להכשיר בא וכאן אמרינן דחטאת מכפר שגם לכפר בא ורבינו בפי' המשנה כתב דאין באין על חטא הכונה דגם להכשיר בא והבן:
ובזה הי' ניחא קו' התוס' זבחים אי חטאת קודם משום דמכפר א"כ חטאת מצורע למה קדים לעולה הא אין אלא להכשיר ולהנ"ל ניחא שבא גם לכפר אך מה שתמוה דאמרי' דף ט' הני עולות נינהו משמע דאין באין לכפר כלל ולכן אומר בדרך אחר דהנה בטה"ק זבחים דף ו' העלה דאין שום קרבן קרב אם לא שיש בו איזה ריצוי דאפי' שלמים באים לרצות לעשות שלום בין ישראל לאביהם בשמים ונראה דזה בסתם שסתם קרבנות אבל קרבנות המכשירים באמת אין בהם ריצוי רק מכשיר ולפי"ז אומר חטאת בא להכשיר אבל יש בו גם ריצוי ולאחר שריצה הקרבן חטאת אין האשם אלא להכשיר בלבד והריצוי מקרי מכפר דגם עולה מיקרי מכפר שיש בה ריצוי על עשה ולפי"ז א"ש דלא חשיב רק עולות דאין בא אלא ריצוי כעולה אבל לא כפרה דכפרה שייך רק בחייב כפרה על חטאתו וכאן אין החטאים שהנגעים באים עליו חייב קרבן כמשה"ק תוס' בשבועות רק ריצוי דהיינו ריצוי שיהא אח"כ ע"י עולה מתכשר לאכול בקדשים ולכנסו לעזרה ובזה ניחא פי' המשנה דל"ה באין על חטא אלא דיש בהן ריצוי וזה נקרא מכפר משא"כ אשם רק להכשיר ודו"ק:
ומה שיש לתמוה אפי' המשנה דכתב חטאת נזיר הו' חוטא לכן לא בעי נסכים ופלא דהא אמרינן בזבחים דף ט' דעולה כמו עולת מצורע ופלא דרש"י מנחות ג' מביא חד פי' שהן עולת שאין באין על חטא ועוד פי' דבעי נסכים ודחי חטאת נזיר לא בעי נסכים ולהנ"ל הא דל"ב נסכים משום דבאין על חטא ומכפר א"כ מהא"ט נדחה גם פי' הא' דהא מדלא צריך נסכים ע"כ הו' מכפר:
אבל עוף וכו' אין (צריך) [מביאין עמהם] נסכים. הנה בגמרא מבואר משום דעוף לאו זבח והיינו משום דבעי מליקה וקשה מ"ש דלא אמרינן מליקתו זו שחיטתן כמו דאמרינן ביומא ס"ו דחייתן לצוק זו שחיטתו וראיתי בתוס' זבחים דף כ"ה שכתבו אי הו' צריך כלי הו' אמרינן דמיקרי זבח אבל משום דהו' ביד ע"כ ל"א דהו' זבח וקשה מ"ש דהך דיומא ונראה לפמש"כ ר"ת בספר הישר אהך דיומא רק היכא דחיוב גמור והביא שעיר להדיחו מעזאזל ע"כ מיקרי שחיטה אבל עריפה ושוהנ"ס רק אם אירע שצריך עגלה שנמצא הרוג יש מצוה לערוף לא אמרינן זהו שחיטתו והנה במליקה ג"כ אין חיוב להביא עוף אלא אם הי' מצורע וכדומה יש חיוב להביא עוף ע"כ לא אמרינן זהו שחיטתן ובזה ישבתי קו' התוס' במנחות מ"ה דמהא"ט לא הו' מליקה מצותו בכך ויבואר עוד במק"א:
ובענין אי עוף מיקרי זבח עמשל"מ מפ"א מ"ה חגיגה ושעה"מ ויבואר אי"ה [ועיי' לעיל פ"א מה' אלו הי"ז מה שכתבתי בזה]:
שם בסוגיא או לאיל לרבות פלגס הנה זה כרי"ו ובפט"ז מה' אלו פסק רבינו דהו' ספק ונראה ליישב דרבינו סובר דנהי דנשאר בקשיא אפ"ה יש לתרץ דאף דמשני ספיקא הו' אפ"ה צריך קרא לרבויי דהיינו דלדידן הו' ספק אבל לרחמנא אין כאן ספק דמה"ת ודאי הוא ברי' והצריכו הכתוב נסכים כאיל ורק לנו הספק מה"ת האי ברי' במאי דנינן לי' אי לגמרי דנינן לי' כאיל לא לבד לענין נסכים אלא גם לענין אי נדר איל מביא פלגס או רק לענין נסכים כאיל אבל אין יוצא בו ידי איל דלא רבתה אותה תורה לגמרי כדין איל והו' עדיין לענין זה בכלל כבש וכנדר להביא גדול והביא קטן דלא יצא:
והכריח רבינו זאת עפ"י קו' התוס' איך מייתא ומתנה והשאר הי' נדבה הרי אין יכול לנדב לוג ועוד הא לאישים אזלי לכן סובר רבינו דבאמת גם לב"פ פשיטא דצריך נסכי איל דתורה רבתה לענין נסכים מאו לאיל דצריך נסכי איל רק דהספק אי רבתה תורה האי פלגס שהוא ברי' בפ"ע לא לבד לענין נסכים כאיל רק לכל מילי הו' כאיל וגם לענין נדר יצא דהתורה רבתה לגמרי שיהא דינו כאיל ולא כרי"ו דסובר דחי ברי' הוא הו' דינו כברי' בפ"ע ולא יצא בודאי אלא סובר אי רבתה תורה לענין נסכים רבתה תורה לגמרי שיהא דינו כאיל ויוצא בו או נאמר שלא רבתה תורה שיהא לגמרי כדין איל אלא דינו ככבש לכל שאר מילי רק לענין נסכים רבתה תורה ד' לוגין כאיל ולא יצא ידי איל אם נדר איל אבל הנסכים בודאי צריך ד' לוגין דתורה רבתה עכ"פ דבעי ד' לוגין וא"כ אין צריך לומר כלל דלוג אחד הו' נדבה ודו"ק:
הנה איתא בזבחים דף ה' יליף קו"ח מעולה דאין מכפרת אין מרצה אשם דמכפר אינו דין שאין מרצה ודחי מה לעולה שכן כליל שלמים יוכיח מה לשלמים שכן חייב בנסכים וחזה ושוק עולה יוכיח הצד השוה שבהן שכן ישנו בציבור והדבר תמוה מאוד דהרי בעולה מקרא מפורש דלפלא נדר נדבה זבח ועולה וכדיליף במנחות דף צ' דחייב בנסכים וראיתי בהגהות רעק"א שעמד ע"ז והניח בצע"ג:
ולכאו' יש לומר דרש"י כתב דל"ג סמיכה דאשם בעי סמיכה רק גריס נסכים ותוס' כתבו למ"ד אשם מצורע ל"ב סמיכה מה"ת ניחא וכונתם דנהי דשאר אשמות צריך סמיכה ואין צריך נסכים אבל אשם מצורע בעי נסכים כדאיתא במנחות וכמוש"כ רבינו פה וא"כ הגי' סמיכה ונסכים קאי למפרך בין אאשם מצורע בין אאשם דעלמא ולפי"ז אני אומר אפי' אי ל"ג ג"כ הכונה כן דהא דפריך מה לשלמים שצריך נסכים ויקשה הא אשם מצורע ג"כ צריך נסכים וע"כ דשם יש פירכא דל"ב סמיכה למ"ד לאו דאורייתא וא"כ בין אי גרסי' סמיכה אי ל"ג הכונה אחת בפירכת הגמרא מה לשלמים שכן בעי נסכים משא"כ אשם והכונה דבאמת ליכא שום אשם שיהא שייך בו הני תרתי יחד סמיכה ונסכים ונוסף לזה דל"ב אף אחת מהנך חזה ושוק וע"ז דחי עולה יוכיח והכונה עולה יוכיח דל"ב חזה ושוק ואין מרצה אבל נסכים בודאי בעינן וא"כ איך יקשה יוכיח מעולה כיון דעכ"פ דמיא לשלמים בהנך תרתי דבעי נסכים וסמיכה וא"כ לא אתיא אשם מעולה די"ל דשפיר אתיא דהרי אשם מצורע בעי נסכים ושאר אשמות בעינן סמיכה וא"כ דמיא לשם מצורע בתרתי דבשם מצורע איכא הני תרתי כמו בעולה וגם בעולה ל"ב חזה ושוק א"כ שייך יוכיח מעולה אף אני אביא אשם דבשם אשם דמיא לעולה דטעין נסכים וסמיכה ול"ב חזה ושוק משא"כ אשלמים שפיר דחי דחייב בסמיכה ונסכים וחזה ושוק משא"כ אשם דא"ל שם אשם עכ"פ חייב בסמיכה ובנסכים וא"כ ליכא רק פירכא דחזה ושוק דיש לומר דלכאו' גם פירכא דחזה ושוק בשלמים ליכא דהרי בשלמי ציבור ל"ב חזה ושוק דהכל נאכל לכהנים ורק זה אינו דעכ"פ שם שלמים בעי חזה ושוק וא"כ הכי דחי מה לשלמים שכן טעון נסכים ואף בשל ציבור משא"כ אשם וכי תימא שם אשם בעי ג"כ נסכים באשם מצורע וא"ל ליכא סמיכה עכ"פ שם אשם צריך סמיכה וע"ז יש פירכא דחזה ושוק דעכ"פ בשם שלמים צריך חזה ושוק משא"כ באשם מצורע ליכא חזה ושוק ואי תאמר כיון דגם בשלמים לפעמים ליכא חזה ושוק ל"ה פירכא ולא חשיב פירכא רק מה שתמיד יש לו המעלה הזו וא"כ ל"ה פירכא רק שטעון נסכים דאף דציבור בעי נסכים א"כ גם בלמד צריך שיהא לו המעלה תמיד אבל מה שבסתם אשם ליכא נסכים רק באשם מצורע [וכן סמיכה דאיכא בסתם אשם ליכא במצורע] ולא חשוב באלו יש לו המעלה הזו ולא יליף משלמים שתמיד בעי נסכים וא"כ ממנ"פ או דפירכא דנסכים וסמיכה פירכא או הא דבעי חזה ושוק הו' פירכא וע"ז קאמר עולה יוכיח והכונה דבאמת לא הו' פירכא רק הא דבעי חזה ושוק וזה גם בעולה ליכא ואף דבעי נסכים וגם סמיכה זה גם בשם מצורע בעי נסכים וגם סמיכה בסתם אשם ודו"ק:
וע"ז דחי דישנו בציבור והכונה כיון דלא בעית שיהא תמיד בו המעלה א"כ גם שיש מעלה שישנו בציבור אף דבעולת עוף ליכא בציבור הא עתה קאי דל"ב שיהא בפירכא המעלה תמיד דגם פירכא דחזה ושוק דאיתא בשלמים אינה תמיד דאינה בציבור א"כ שוב יש פירכא דצד השוה שבשניהם דעולה ושלמים איכא בציבור משא"כ בלמד באשם ליכא המעלה דאיתא בציבור בשום פעם ודו"ק ונכון ב"ה:
עוד יש לומר דהנה תוס' כתבו למ"ד אשם מצורע ל"ב סמיכה ניחא ול"נ דאף למ"ד סמיכה אשם מצורע ל"ד ג"כ ל"ג סמיכה דהנה בגמרא יליף בקו"ח מה עולה אין מכפר אשם דמכפר לא כש"כ ואי באשם מצורע ל"ה מכפר רק מכשיר ליכא קו"ח בלא"ה וי"ל באמת דסובר דמכשיר אף שלא לשמו דלא כרב במנחות דף ד' ולפי"ז דהא דעביד קו"ח מעולה דאין מכפר היינו גם מעולת מכשיר כעולת נזיר דאי מסתם עולה הרי מכפר אעשה כדאיתא דף ח' דאף דרק דורון הוא אפ"ה מכפר ג"כ כמו שהאריך במל"מ פ"ג משגגות ובפנ"י חולין ד' ה' וליכא קו"ח אלא יליף מעולת מכשיר דאין מרצה ק"ו מכפר אבל אשם מצורע דג"כ מכשיר ליכא קו"ח ממכשיר וע"ז קאמר שלמים יוכיח דג"כ אין מכפר קו"ח אשם המכפר ודחי שוב עולה יוכיח דהיינו ג"כ עולת נזיר דעולת נזיר ל"ב נסכים דמביא עם שלמים [ורק במצורע גלי קרא דמביא נסכים עם כל קרבן וקרבן אבל בנזיר ליכא קרא ולא מביא נסכים רק עם האיל שהוא שלמים] וע"ז דחי צד השוה דאיכא בציבור ולא יקשה עולת העוף ליכא בציבור דלפמ"ש יש לומר דמעולת העוף דאין זבח לא פרכינן והבן והנה לכאו' יש לומר דגם עולת יולדות ל"ב נסכים והיא ג"כ מכשיר [אף דרש"י מנחות ד' כתב עולת יולדת לכפר תברה בצידה דרש"י מעילה י"א כ' דעולת יולדות מכשיר וחטאת לכפר] וא"כ שפיר עושה יוכיח מעולת יולדות ג"כ אלא דא"א לומר כן דהרי אביי מרא דשמעתי' סובר מנחות צ"א עולת יולדת בעי נסכים וכן פסק רבינו כאן [וטעמו של רבינו דפסק כאביי דאפשר דרבא מודה לאביי דיליף מכבש האחד והיינו מטעם זה גופי' כיון דל"ה מכפר דמהא"ט אשם נזיר ל"ב נסכים דבא לכפר כמש"כ רבינו ורע"ב וא"כ רק היוכיח מעולת נזיר דמכשיר ול"ב נסכים ודו"ק:
עוד נראה ליישב דהנה אמרו במס' מגילה והשתי' כדת של תורה אכילה מרובה משתי' מנסכים והנה זה שייך בעולה אבל בשלמים דרק אימורים קרב לא שייך הא"ט דאכילה מרובה משתי' ואפ"ה צריך נסכים והיינו דקאמר דטעונה נסכים ותנופת חזה ושוק וזהו חד טעמא דטעונה תנופת חזה ושוק א"כ לא ליהוי בעיא כלל נסכים אפ"ה טעונה נסכים ע"כ הו' שפיר פירכא וקאמר עולה תוכיח דאף דעולה טעונה נסכים הא א"צ חזה ושוק דכולה כליל לכן שוה"ד דבעיא נסכים דמרובה אכילה משתי':