כל
שיעורי וכו' בימי המלך המשיח כשיבנה בית השלישי. וקשה לי דילמא רק בימי משה דעדיין לא קבלו הערבות עד ערבות מואב שעמדו על הר גריזים כדאיתא בסוטה ע"כ שפיר עשו הוראת שעה אבל בימי בית שני וכן לעתיד אין שייך לומר דעשו מילואים ול"ה אלא הוראת שעה כיון דכבר נכנסו בערבות כל ישראל איך שייך לומר דעשו הוראת שעה אך יש לומר דכהנים הא ל"ה בערבות דהם לא קבלו חלק בארץ אך לכאו' הא אי כהנים נכנסו בערבות יש לומר דתליא בהא דאיתא בירושלמי סוטה אמר ריב"ל בירדן קבלו עליהם את הנסתרות אמר להם יהושע אם אין אתם מקבלין את הנסתרות המים באין ושוטפין אתכם א"כ גם כהנים קבלו את הערבות דלא משום חלקן שבארץ קבלו את הערבות אלא משום שהשביע אותן יהושע אלא שיש לתמוה על הירושלמי הא אין רשאי נביא לחדש דבר וכיון שלא הי' ערבות איך הכניסם יהושע בערבות ועוד א"כ יש להם טענת אונס ומכאן מודעה רבה לאורייתא והנה שם איתא בירושלמי ביבנה הותרה הרצועה יצאה בת קול ואמר אין לכם עסק בנסתרות והיינו באמת מטענת אונס והובא בתוס' סוטה דף כ"ד אך קשה לי דבשבת דף פ"ו איתא דהדר קיבלוהו בימי אחשורוש א"כ ל"מ טענת אונס מודעה רבה.
והנה ברכות דף ל"ב איתא עולות אלים ופטרי חמורים וכו' עיי' צל"ח שתמה על מה כוון וכתב וז"ל שעל שבעת ימי המילואים הכונה שהי' בכל יום איל אחד עולה וזה הי' שבעת ימים ולפי שאלו העולות הקריב משה רבינו שהוא שימש בכל ימי המילואים לכן הם יותר לזכרון משאר כל הקרבנות.