שחט סי' אחד בחוץ וכו'. הנה בגמ' אמרו דחייב משום דמעשה חטאת עוף בחוץ וקשה לי דהנה בזבחים דף מ"ב פריך והא כיון דחשוב בפנים פסולה כמאן דלא אדי דמי כי הדר מדי בהיכל בעלמא מדי והקשה רש"י בכל ספל נימא כן דאם פיגול בשחט כי מדי דם מיא בעלמא מדי ולא איקבע בפיגול ותי' לחלק בין חדא עבודה לתרי עבודות ובשמ"ק הקשה מהא דאיתא במעילה פ"ק דאילפא מוקי מחלוקת בעבודה אחת בסי' אחד בחוץ לזמנו ושני בחוץ למקומו א"כ יקשה הא לאו מידי עביד כיון ששחט סי' אחד חוץ לזמנו ותי' דלא אמרינן כן אלא בשתי מקומות וכגון שחישב בפנים ומזה בהיכל דכיון דנשחטין מבפנים נגמרה מחשבתו משא"כ בשחיטה דלא גמר עד לבסוף להנ"ל יקשה חדא נימא גם שם כיון דבחטאת עוף הו' סי' אחד גמר עבודה א"כ נעשה בה מעשה חטאת העוף ולא יתחייב משום פיגול שכבר נפסל בסי' אחד וכן יקשה להיפוך דתוס' שם הקשו וכן ברש"י חולין מאי פריך מחתך עפר בעלמא הא נעשה מעשה חטאת עוף ותי' כיון דגמר בפסול לא הו' מחתך עפר א"כ ה"נ הדרה קו' לדוכתי' מאי פריך מחתך עפר דהא הכא הו' ג"כ במקום אחד ששחט ב' סימנים בחוץ אמרינן הכל שחיטה אחת הוא ולא שייך לפטור משום מחתך עפר בעלמא כמו דלא אמרינן בפיגול בסי' ראשון דסי' שני מחתך עפר בעלמא הוא וצריך לומר כיון דיש כאן איסור אחר איסור ע"ז לכן הו' מחתך עפר אמנם בזה מצאנו ישוב לקו' הר"א ממיץ שהקשה כיון ששחט פורתא נעשה בע"מ לא יתחייב אשחיטת שני דא"ר עוד לפנים דלהנ"ל א"ש כיון דהכל במקום אחד חשוב הכל כמעשה אחת וקראו מעשה נעשה בע"מ שפיר חייב אש"ח וא"צ לתי' של ר"א ממיץ דדרך שחיטה בכך דבלא"ה א"ש כדמוכח מהך דאילפא דשם לא שייך האי סברא דדרך שחיטה בכך אפ"ה כיון דהו' הכל מעשה אחת לא מיפטר אסי' השני משום דכבר נפסל בסי' ראשון.