אין היחיד מביא וכו' מביא ששים בכלי אחד ואחד בכלי אחר וכו'. והנה במשנה איתא הטעם שכן ציבור מביא ס"א ואיתא במשנה דר"ש פליג דאין מביאין בכלי אחד דאין שווים זה בלילתו עבה וזו בלילתו רכה והוא חיסר שמנה או ריבה שמנה ובתוס' רע"א הקשה הא קייל"ן אין עולין מבטלין זא"ז ובתפי"ש כתב משום דאין מבטלין איסור לכתחלה ואמנם נראה דאיה"נ הכי קאמר ר"ש דאין נבללין דהיינו דכן מצותן שלא תהא נבללין רק להביאן כל אחד בפ"ע א"כ ל"ש ליתן טעם דמביאין משום שכן איתא בציבור.
מביא ששים בכלי אחד וכו'. הנה ראיתי בתוספתא פי"ג דמנחות דתני בנדר ק' עשרונות דלכתחלה מביא נ' בכלי אחד ונ' בכלי שני ואם הביא ס' בכלי אחד והשאר בכלי שני יצא אך ב"ב ק"מ פריך מינה למ"ד דבלקיחות כהא"ג נותנין פלגא להאי ופלגא להאי א"כ עכ"ח דהגי' בתוספתא איפכא כדגריס שם ברשב"ם דלכתחלה מביא ס' בכלי אחד קשיא למ"ד פלגא להאי ופלגא להאי אך הנה בירושלמי ריש פ"ק דיומא הובא ג"כ אותו סוגי' והגי' שם ג"כ כמו בתוספתא ומפרש לה בקרבן עתה דהכי פריך כיון דאמר להביא בשני כלים ע"כ דלאו פלגא קאמר אפי' בדיעבד לא יצא דהא לא קיים נדרו וא"כ איך מפקינן ממונא מספיקא עיי"ש א"כ אין הכרח להגיה התוספתא והנה שם בירושלמי פליגי בהא אי ילפינן מדת הדין מעשרון דהיינו איסורא ממונא וכיון דבגמרא דידן מוכח דיליף מדת הדין מעשרון ע"כ דס"ל דילפינן בכ"מ ממונא מאיסורא וקשה מב"מ דאמרינן דלא ילפינן ממונא מאיסורא וכן בברכות דף כ' דלא ילפינן ממונא מאיסורא.