1
האומר הרי עלי במחבת והיא במרחשת וכו'. בירושלמי פ"ה דנזיר דף כ' מוקי לה למתניתין באומר במחבת אמרתי שיודע שאמר במחבת ואפ"ה מביאה במרחשת לכן מה שהביא הביא דנדבה אחרת הוא ולא יצא ידי נדרו אבל אם אמר במחבת וחזר ואמר במרחשת יצא דחזרה הוא ורבינו לא הביא דין זה אך י"ל דבשירי קרבן שם הקשה באמת מאי מהני חזרתו עד כאן לא פליגי בה ואמרו דיכול לחזור בו היינו בשחזר תוך כדי דיבור אבל לאחר כדי דיבור לאו כלום הוא וכש"כ דקשה לרבינו דס"ל בהקדש תוך כדי דיבור לאו כדיבור דמי וא"כ יש לומר דרבינו ס"ל דאתיא הך כמ"ד הקדש תוכ"ד כדיבור דמי ויכול לחזור באמר תוכ"ד במחבת אבל רבינו לשיטתו דס"ל דל"מ חזרה אף תוכ"ד לכן לא הביא דין זה.