האומר הרי עלי יין לא יפחות מג' לוגין וכו'. רבינו פסק כרבנן במנחות דף קז' והקשה בלח"מ ובה"ז משבועות העדות וכן מיבמות דף עח' ובצ"ק תמה ג"כ מדברי רבינו בפ"ג מתומ"ס דרק בחזה ושוק איכא תנופה ולי נראה ליישב דלכאורה למ"ד דן מינה ואוקי באתרא יקשה הא קיי"ל אין גז"ש למחצה אמנם הנה בגיטין מא' פליגי רבי ורבנן אי היקש עדיף או גז"ש עדיף וכן בזבחים דף מח' פליגי אי היקש עדיף או גז"ש עדיף ומסקנא דהיקש עדיף והא דבגיטין מסיק דגז"ש עדיף כבר תירץ בתוס' ולפי"ז הא דאוקי באתרא היינו משום דעדיף יותר ללמוד מדבר הכתוב בגופי' דקרא כהך דשבועות דיליף מושבע מפי עצמו בעדים דחייב כמו בפקדון ואמרינן אוקי באתרא כמו שבועות עדים מפי אחרים בבי"ד וכן בהך דיבמות יליף מגז"ש מעמוני ומואבית עד"ע ואוקי באתרא כמו הא דכתוב בפירוש עד י' דורות בין זכר ונקבה כן לענין הא דיליף מעמוני עד עולם ג"כ אחד זכר ואחד נקבה דהוא היקש מגופי' דקרא ול"ד לשם דזבחים דיליף ממנחות דמה מנחה מתנדבין אף שמן מתנדבין ומינה דשיריו נאכלין ולוג שמן ול"א כרבי דס"ל דאוקי באתרא כנסכים כהא"ג תלי' בפלוגתא דגיטין דשם איתא המשחרר חצי עבדו רבי אמר קנה וחכ"א לא קנה אמר רבה מחלוקת בשטר דרבי סובר והפדה לא נפדתה או חופשה לא ניתן לה מקיש שטר לכסף בין כולו בין חציו ורבנן גמרי לה לה מאשה מה אשה חצי לא אף עבד חצי לא אבל בכסף ד"ה פדוי' ואינו פדוי' לימא קסבר בהא פליגי מ"ס גז"ש עדיף ומ"ס היקש עדיף לא דכ"ע גז"ש עדיף ושאני הכי דאיכא למיפרך מה לאשה שכן אינה יוצא בכסף תאמר בעבד שכן יוצא בכסף ומקשי בתוס' דבזבחים אמרינן דלכ"ע היקש עדיף וכו' וז"ל שאני הכא דעיקר שטר מגז"ש עדיף דמבואר בדבריהם בזבחים דף מח' ביותר ביאור וכן בספ' מידות אהרן כיון שהא דחופשה לא ניתן לה הכונה שטר רק מגז"ש דלה לה מאשה וכיון דבלא"ה צריך לגז"ש מסתבר לילף כולה מגז"ש אי לאו משום דיש פירכא ולכן אמר דלכ"ע גז"ש עדיף והנה לפי"ז י"ל אף דמסיק דלכ"ע גז"ש עדיף י"ל דרבינו סובר דפליגי בהא אי גז"ש עדיף וא"כ לפי"ז רבנן סברו גז"ש עדיף אבל בעלמא קיימ"ל היקש עדיף כיון שעיקר שטר מגז"ש ילפינן לכן עדיף מהיקש וגמרינן הכל בגז"ש לה לה מאשה ורבי סבר אף דעיקר שטר מגז"ש דלה לה מאשה אפ"ה כמו דבעלמא היקש עדיף הכ"נ היקש עדיף דל"ל סברא הנ"ל ומעתה אזיל רבי לשיטתו כיון דבעלמא קיי"ל דלקולא ולחומרא לחומרא מקשינן לנסכים דצריך ג' לוגין וגם הכל לאישים אף דהא גופא דמתנדבין יין מהיקש למנחה יליף דכתב קרבן מנחה קראו הכתוב מנחה והקישו למנחה אפ"ה היקש לחומרא עדיף כמו שם דאזיל בתר היקש אף דגוף שטר מגז"ש דלה לה יליף ורבנן סברי נהי דבעלמא לחומרא מקשינן כאן דעיקר הא דמתנדבין יין מהיקש למנחה ילפינן דקראו הכתו' מנחה [וכהא"ג בזבחים דף ד' אפיק רחמנא בלשון הולכה] מהא עדיפא לילף ואזלי רבנן לטעמייהו דסב' שם דאף דבעלמא היקש עדיף אפי"ה כיון דעיקר שטר בשפחה מגז"ש דלה לה ילפינן גז"ש עדיף וכן הוא בפלוגתא דרבי ורבנן במנחות דף סב' לענין תנופה בשלמי ציבור דרבי סבר לחומרא מקשינן דשלמים צריך תנופה ורבנן סברי רק חזה ושוק כמו שלמי יחיד כיון דהא דצריך תנופה רק משלמי יחיד ילפינן מעתה רבינו דכ' בפ"ז הל' עבדים דמשחרר חצי עבדו בשטר לא קנה כרבנן משום דאף דבעלמא היקש עדיף אפ"ה כיון שעיקר שטר בשפחה מגז"ש מאשה ילפינן גם הא ילפינן מאשה דחצי לא וכן פס' כאן לענין נסכי' דלקולא מקשינן דאי"צ רק לוג שמן ואין כולו לאישים רק נאכל לכהנים כרבנן דלקולא מקשינן והא דפסק רבינו פ"ט הל' שבועות כרבנן דגם מושבע מפ"ע בבי"ד משום דאוקי באתרא וכן בפט"ו מאיס"ב דס"ל דאחד זכרים ואחד נקבות אסורים איסור עולם משום דאוקי באתרא היינו משום דהיקש עדיפא לכן אוקמינן באתרא ודו"ק: