האומר הרי עלי לחמי תודה וכו'. והנה יש לתמוה על רבינו דלא כתב הדין דאומר הר"ע לחם בלא תודה דיביא תודה ולחמה דהא בגמ' מוכח דאף באומר הר"ע לחם בלא תודה חייב להביא תודה ולחם כמבואר בתוספת ד"ה טעמא תימא מאי קשיא לי' אה"נ דדוקא באומר הר"ע תודה בלא לחם אבל אם אמר לחם בלא תודה לא דהא לעיל קמפרש דסוף מילתא נקט אבל אם פירש בהדיא לחם בלא תודה לא עכ"ל הרי לך בהדיא שמפרשים שיטת המקשן דאפי' אם אמר לחם בלא תודה חייב להביא תודה ולחמה ולפי"ז ע"כ לומר הא דמשני הש"ס ה"ה אף ע"ג דלא אמר תודה הכונה בזה דה"ה באמר לחם בלא תודה וכ' בס' ע"א דרבינו מפרש דהכי פריך אליבא דר"ה דאמר מידע ידיע אינשי דאין לחם בלא תודה והא בברייתא קתני דתודה בלא לחם כופין דמשמע מינה דהיינו טעמא דכופין דמידע ידעו אינשי דאין תודה בלא לחם אבל אם אמר לחם בלא תודה פטור משום דסברי אינשי דיש לחם בלא תודה ושני לי' התרצן דה"ה אע"ג דלא אמר תודה הכונה אע"ג דאם אמר לחם בלא תודה דמידע ידיעי אינשי דאין לחם בלא תודה ובהכי א"ש הא דפריך בתר הכי אמאי פתחו ונדרו עמו הוא ופירש"י לחד פירושא וז"ל כלומר כשנדר תודה לאלתר נתחרט בדבר ולפי שהי' יודע שאין תודה בלא לחם נתחרט כדי לסתור נדרו ואמאי כופין לקיים נדרו כשנדר וה"ה דפריך נמי אאם אמר לחם בלא תודה כיון דמידע ידעי אינשי דאין לחם בלא תודה ולא תודה בלא לחם ומ"מ לא אמרינן הכי דמידע ידיעי אינשי אלא היכא דאמר לחמי תודה או תודה סתם דליכא סתירה בדבריו והא דאמר לחמי תודה סוף מילתא נקט דבהא אמרינן דמידע ידיעי אינשי ומחייבינן לי' להביא תודה ולחמה אבל היכא דאמר לחם בלא תודה או תודה בלא לחם דדבריו סותרין אהדדי משום דכשאמר תודה היתה דעתו להביא תודה ולחמה דמידע ידע אינשי דאין תודה בלא לחם ואח"כ נתחרט ממה שהי' בדעתו מעיקרא ואמר בלא לחם וכן נמי באם אמר לחם בלא תודה ע"כ לומר שדעתו הי' מעיקרא להביא לחם עם תודה ואח"כ נתחרט פטור משום נדר ופתחו עמו הוא וחזר בו בתוך כדי דיבור וא"א לחייב להביא תודה ולחמה באומר לחם בלא תודה ותודה בלא לחם אלא באדם טועה שטועה בדעתו וסבר דאפשר להביא תודה בלא לחם ולחם בלא תודה ובאומר אילו הייתי יודע שאין נודרין כך אלא כך הייתי נודר כך ולפי"ז א"א לאוקמא הך ברייתא אליבא דב"ה אלא באדם טועה ובאומר אילו הייתי יודע ודין טועה כבר כ' רבינו בהל' י' וכן האומר הרי עלי תודה בלא לחם והה"ד נמי באם אמר לחם בלא תודה שיהא פטור עד שיאמר אילו הייתי יודע ומשו"ה לא כתב רבינו הכא בדין זה דין לחם בלא תודה וכ' דין לחמי תודה לבד את"ד.
×
This Sukkot, the sky is the limit and the texts are timeless. Support Jewish learning under the stars with a matched gift today — we're 70% of the way to our $700,000 goal!