הרי
עלי עצים אם רצה להביא דמי עצים יצא. הנה בכ"מ כתב בשם הרי"ק דתליא בפלוגתא דרבי ורבנן במעילה דף י"ט ולרבנן דלאו קרבן הם יש להם פדיון וקשה הא במנחות ק"א איתא במשנה דעצים אין לה פדיון ועכ"ח דבפדיון כ"ע לא פליגי דאין להם פדיון ונראה ליישב דבתחלת הפרשה יכול להביא דמים אבל אחר שכבר הפריש העצים תו אין לו פדיון אף קודם שנתקדשה בכלי ואפי' נפסל כגון שהתליע דהו' כבע"מ אפ"ה אין לו פדיון דלא נאמר פדיון אלא בבהמה וכדתנן העופות העצים והלבונה אין להם פדיון שלא נאמר אלא בבהמה אמנם במנחות ונסכים שפיר יש לומר כיון דתליא בקדושת כלי שפיר יש להם פדיון היכא דנפסל משום דא"ר לנסכים וצ"ע דהו' כבע"מ וכעין קמח שהתליע דבזה לא שייך לומר דלא נאמר פדיון אלא בבהמה דכאן דקודם קדושת כלי יש להם פדיון ורק ע"י קדושת כלי אין להם פדיון לא שייך למעט מדלא נאמר פדיון אלא בבהמה דהא בבהמה יש לו פדיון היינו ג"כ קודם שנתקדשו בכלי דלאחר שחיטה שנתקדשו בכלי הא מבואר בפירש"י דאין לבהמה פדיון אפי' יש בו מום והא דתנן במשנה דמנחות ונסכים אין להם פדיון היינו רק כשנטמאו אבל אי נפסלו חסרון דהו' כבע"מ שפיר נפדין ולכן לא ערבינהו תנא משום דבכ"ש וכל הני אין להם פדיון אפי' קודם שקידשו בכלי ואפי' נפסל ג"כ אין לו פדיון ובמנחות ונסכים דתליא בקדושת כלי אין לו פדיון כשנטמאו אבל בשאר חסרון שפיר נפדין.
ובהכי אשכחנא פתרא להאי שמעתתא דמנחות שתמוה מאוד דפריך פשיטא ומשני כיון דבע"מ איקרי טמא טמא נמי כבע"מ דמיא ויש לו פדיון קמל"ן דלאו כהאי טמא איקרי בע"מ ותמוה הא אף אי טמא כבע"מ נמי אין לו פדיון דהא תנן דלא נאמר פדיון אלא בבהמה וכבר הקשה כן בס' קרן אורה להנ"ל ניחא דבאמת במנחות ונסכים כשנפל בו חסרון בגופי' כבע"מ יש לו פדיון אף משנתקדשו בכלי דהא דקתני בסיפא שלא נאמר פדיון אלא בבהמה לא קאי ארישא כיון דתליא בקדושת כלי לא שייך למעט משום דלא נאמר פדיון אלא בבהמה דזה רק בקדה"ג דלא תליא בקדושת כלי ולכן הו"א דטמא דאיקרי בע"מ נמי יהא לו פדיון משום שקדשה בכלי קמל"ן דלאו כי האי טמא איקרי בע"מ דמכלי שרת לא אשכחן דמיפרק הכונה דאף בבהמה דיש לו פדיון בבע"מ היינו קודם שנתקדשו בכלי א"כ קדושת בהמה לא תליא בקדושת כלי בזה הוא דגלי קרא דבבע"מ יש לו פדיון ולכן אמרינן כללא דלא נאמר פדיון אלא בבהמה אבל במידי דתליא בקדושת כלי שפיר מהני פדיון בחסרון כבע"מ.
Loading...
16:13
1
Loading...