הנודר
גדול והביא קטן לא יצא קטן והביא גדול יצא וכו'. הנה מדברי רבינו נלמד דרק ממינא למינא יצא אבל נדר איל והביא שור לא יצא דלא עדיף משחור והביא לבן או נקבה והביא זכר דלא יצא כמבואר בהל' ב' וכן הוכיח בטה"ק מדברי רבינו אלו אבל לי נראה דהנה בדף ק"ח איתא במשנה דלרבנן בנסתאב יכול להביא תחת גדול קטן ופריך הגמרא ממינא למינא מאי ופשוט התם מדקתני שור זה עולה ונסתאב לא יביא בדמיו איל אבל מביא בדמיו ב' אילים ורבי אוסר לפי שאין בילה ש"מ אפי' ממינא למינא דהא בנסתאב לא יצא לרבנן בין גדול לקטן ומשני תרי תנאי הוא ומעתה קשה לי אי איתא דלרבנן בהרי עלי הא דנדר קטן דמביא גדול רק במינו א"כ הה"ד הא דלרבנן בנסתאב דמביא מגדול קטן ג"כ רק במינו ולכן אם הביא איל לא יצא דקטן הוא וגם אינו מינו כמו כן בנסתאב דמביא מגדול קטן הוא רק ממינא למינא ונשמע ע"כ כיון דנסתאב דמביא מגדול קטן הוא אפי' ממינא לאינו מינו א"כ נשמע דהא דהביא גדול יצא רק במינו אבל בא"מ לא יצא אולם ליישב אפשר לומר דהנה מלשון רבינו דקטן והביא גדול יצא משמע רק דיעבד ובטהרת הקודש הוכיח כן מהא דכ' רבינו דבנסתאב קטן מביא גדול ויקשה פשיטא דכש"כ מהרי עלי וע"כ בהרי עלי רק בדיעבד ולפי"ז יש לומר כיון דרק דיעבד ע"כ ממין לאינו מינו אפי' דיעבד לא [וכ"כ רבינו בפי' המשנה דממין אחר קטן והביא גדול לא יצא] אבל בנסתאב דאפי' לכתחלה מביא קטן דהיינו מאיל כבש לכן ה"ה משור איל ושפיר פריך בגמרא למה לא יביא איל אחד והנה בטהרת הקודש העלה דהא אי נדר קטן והביא גדול לכתחלה או דיעבד פליגי בי' ר"ח ור"א בדף ק"ו ולפי"ז לר"א דמביא לכתחלה א"כ ה"ה דאם נדר איל מביא שור לכתחלה והנה לפי"ז יש לומר עוד באופן אחר קצת ליישב קו' הנ"ל דהא רבינו כתב בדין מ' דנסתאב אפי' איל ודייק בלח"מ דמשמע רק דיעבד א"כ הה"ד דפריך בגמרא אפי' איל אחר נמי הא לכתחלה לא יביא איל ולפמש"כ דהוא סובר כר"א דקטן והביא גדול אפי' לכתחלה ואפי' ממין אחר ומינה בנסתאב גדול והביא קטן ג"כ אפי' ממין אחר יביא וע"ז משני תרי תנאי דלחד מ"ד לכתחלה לא יביא איל ממין אחר שהוא קטן ממין אחר והיינו דסובר דלרבי קטן והביא גדול רק דיעבד א"כ בנסתאב מביא לכתחלה אפי' קטן אבל רק באותו מין אבל ממין אחר לכתחלה לא יביא וכן פסק רבינו באמת.
אלא דעדיין יש להבין דהרי בהרי עלי סברו רבנן בנדר אחד במנה והביא שתים במנה לא יצא הו' כנדר גדול והביא קטן א"כ כיון דקתני בנסתאב דמביא ב' אילים אפי' לכתחלה מוכח אף דדמיא לגדול והביא קטן ומין אחר אפ"ה שפיר דמי ולפי"ז הא דפריך אפי' איל נמי שפיר פריך דגם ב' אילים קטן ומין אחר ה"ה איל אחד נמי וא"כ מאי משני תרי תנאי דלחד מ"ד לכתחלה לא יביא מגדול קטן דהרי גם שני אילים לגבי שור קטן מיקרי וכן יקשה על רבינו דכ' אפי' איל אחד בדיעבד יצא מ"ש מב' אילים דמביא לכתחלה כיון דסובר בנדר שור במנה והביא שתים לא יצא דהו' כנדר גדול והביא קטן ונראה ליישב דהנה בלח"מ בפ"ג כתב דדעת רבינו בנדר מן הבקר דיביא שור ואם נדר עולה יביא עוף אם סתם עולה היינו עולת עוף דכונתו דקפידא שמאותו מין שיביא יהא מן המובחר והמעולה אבל אין קפידא שיביא מין המעולה וא"כ לפי"ז יש לומר דבודאי שור במנה והביא ב' הו' כמו נדר גדול והביא קטן יען דאין המעולה שבאותו מין דהא שור במנה כ' רבינו להלן שהוא שיעור הבינוני א"כ ב' מנה הו' שור גרוע אבל אם מביא ב' אילים לא הו' כנדר גדולה והביא קטן כיון דהוא מעולה שבאותו מין שפיר דמי ומעתה לפי"ז קמה וגם נצבה דברינו דיש לחלק בין ב' אילים דהו' כמו גדול לגדול לכן יביא איל אחד דהו' גדול והביא קטן דבכמותו הוא מין קטן משור ולכן לא יביא לכתחלה:
קטן והביא גדול לא יצא. (כך הוא שיטת רבי מנחות ק"ו ע"ב) ונראה הטעם דאיתא בחגיגה דחזקי' סובר דטופל בהמה על בהמה ואינה טופל מעות ע"ג מעות ורי"ו ס"ל דטופל מעות ע"ג מעות ואין טופל בהמה ע"ג בהמה ופירש"י דפליגי דטופל בהמה ע"ג בהמה דניכר כל אחד בפ"ע שאחד בא מן החולין אבל בטופל מעות ע"ג מעות והביא בהמה גדולה או שמינה כמוש"כ הר"ח בפירושו אין ניכר שהביא מחולין א"כ כן יש לומר בנדר להביא קרבן צריך להביא כפי נדרו דניכר שמביא לנדרו אבל בהביא גדול א"כ אין ניכר שמביא לנדרו על כן לא יצא ובהא ניחא היכא דנפל מום דמביא שנים דכמו דס"ל הכא דטופל בהמה ע"ג בהמה דהכי חשיבי טפי ה"נ אם יביא ב' בהמות הו' קרבן גדול יותר מאם מביא בהמה אחת גדולה ולאידך מ"ד דטופל מעות ה"ה דהכא צריך להביא ממעות זה שחילל קרבן גדול.