האומר הרי עלי כנדרי רשעים. וצריך פירוש ונראה לפרש עפ"י הרמב"ן פ' אמור וז"ל ורבותינו אמרו איזהו נדר האומר הרי עלי עולה ונדבה האומר הרי זו עולה ומה בין נדר לנדבה נדר מת או נגנב חייב באחריותו וכו' להגיד החילוק שבניהם כי דרך הנודרים בצרתם לומר אם יהי' אלקים עמדי בזה עלי לעשות עולה או זבח וזה לא יקרא נדבה סתם ואשר יפריש ויתן מיד הוא נדבה כי בעת המתן נדבה רוחו אותו והנה אומר הכתוב שיקריב תמים אולי יחשב האדם כי הנדר ראוי להיותו תמים יותר מן הנדבה וכתב עוד שם על קרא נדבה תעשה אותו כי בעבור הנדבות לבדק הבית כמו שאמר במשכן כל נדיב לב הביאו את תרומת ד' וכן במקדש אני ביושר לבי התנדבתי וכן בבית שני עם הנדבה לבית אלקים וכן כתיב בבדק הבית כל כסף אשר יעלה על לב איש להביא בית ד' והוא הנדבה והטעם כי אין בענין בדק הבית חיוב רק נדבת הנפש לפיכך כל שיזכור נדבה סתם לבדק הבית עד שיפרש בו לעולה או לזבח שלמים והנדר יאמר סתם לקדשי המזבח לך אזבח זבח תודה נדרי לד' אשלם נגדה נא לכל עמו וכו' כי הנותנים במזבח בנדרים יבואו אם יצליחנו אלקים אבוא לפניו בתודה ולפיכך יאמר הכתוב נדבה תעשה אותו לבדה"ב מעתה מובן הרשעים נודרים דהיינו בעת צרה לא מנדבת לבם והצדיקים נודבים מנדבת לבם שלא בעת צרה לכן כנדרי רשעים וזה כנדבות צדיקים ממילא אם אמר כנדבי רשעים לא הו' נדבה דרשעים אין מתנדבים ובצדיקים להיפוך אם אמר כנדרי צדיקים הא צדיקים אין נודרין רק נודבים בנדבת לבם שלא בעת צרה.
כנדבי כשרים. עיי' פי' הר"ן וראי' לזה מהא דאיתא פ"ק דפסחים דהאומר סלע זו לצדקה ע"מ שיחי' בני הרי זה צדיק גמור וכתבו תוס' כגון שאינו תוהא אלא גומר בלבו לתת בין יחי' בין לא יחי' וכ"כ בספר יראים דהיינו דתנן אל תהי כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס אלא יהא כעבדים פי' כבנים שעיקר מחשבתם אפי' לא יקבלו פרס ולא יתחרטו על עבודתן ולא תהי' כעבדים שאינן מקבלין פרס תוהין ומתרעמים על עבודתן שעשו וכן איתא בסוטה דף כ"ב שבעה פרושים הם וכו' פרוש מאהבה פרוש מיראה ומפרש דהיינו לגריעותא וכ' לפרש בתוס' שאינן פרוש מאהבת שכר שמתחרט אם לא תתמלא תאותו יפרוש מיראה כאדם שירא מרבו שלא יקפיד עליו וזה לגריעותא וכו' עוד יש פרוש מאהבה ומיראה דהו' לעליותא כגון הנותן לצדקה ע"מ שיחיה בני ואינו מתחרט כשלא נתמלא תאותו ופרוש מיראת עונשין וכו' ופרוש דהכא דהו' לגריעותא דמיירא כשמתחרטין אם לא תתמלא תאותן.