ובשרה וסלתה ויינה חמשתן מצטרפין לכזית. ובמנ"ח תמה טובא לפמש"כ משל"מ פ"א ממעילה דלענין מעילה תליא בשו"פ א"כ האיך משכחת דיין יצטרף לכזית דלענין מעילה הא תלוי בשו"פ ולענין כליל הא יין אינה כליל רק מתנסך לשיתין [ועוד הא יין הו' לאו דשתי' ברביעית ואיך מצטרף הקל לחמור להחמיר אך כ"כ זבחים דף ק"ט דאם הוא דרך אכילה כגון ששרה פתו ביין הוא בכזית] וצ"ע את"ד:
ושמנה ויינה של נסכים כולם מצטרפין לכזית וכו'. מבואר בדבריו דס"ל דיין של נסכים בפ"ע ג"כ בכזית דאי ברביעית לא שייך דמצטרפין שיעור הקל לשיעור החמור ותוס' זבחים ק"ט הקשו איך מצטרף היין הא חלב בכזית ויין ברביעית ותי' בבלוע הוא בכזית ורבינו לא מחלק וכתב סתם דמצטרף ובפ"ד משבועות כתב מי שנשבע שלא יאכל היום ושתה חייב שהשתי' בכלל אכילה וחייב ברביעית כשאר איסורים הרי דס"ל דשתי' הוא ברביעית וכן מוכח מדבריו פט"ו ממא"ס שכתב רביעית יין של ערלה וכה"כ וכו' וכבר עמד ע"ז במנ"ח ונראה דשיטת רבינו דשתי' ואכילה מצטרפין כהא"ג היכא דאי הו' בלוע באוכל הו' כמאכל כסברת תוס' הנ"ל שוב מצטרף משקה עם אוכל אף בלא בלוע ולכן לא כתב רבינו לחלק בין בלוע במאכל משום דס"ל כיון דעכ"ח אם בלוע במאכל הו' כאוכל שוב מצטרף אף באין בלוע ג"כ ורק במידי דאף אם נבלע במאכל אין דינו כאוכל כגון באיסור שאיסורו משום שם פרטי כחלב וכדומה דאף אם נאמר דהו' כאוכל אבל ל"ש דהו' כחלב אז הוא דאמרינן שתי' ואכילה מצטרפין ודו"ק.