כל הקרבנות בין קדק"ד בין קדק"ל אין אוכלים אותם אלא הטהורים בלבד. ובכ"מ הראה מקומו להך דריש פ' הערל וקשה דהתם לא גמר אלא תרומה מפסח וראיתי דהנה עפ"י דבר הר"ש דהתם בפ' הערל גמור תרומה מפסח והפסח היא קדק"ל וגמר רבינו לקדק"ד מק"ו דקדק"ל עכ"ל ובס' נ"מ איכא למישדי בה נרגא דהיכי יליף מפסח אפי' לשאר קדשים קלים דאיכא למיפרך דכי כתיב ערלות בפסח הוא דכתיבא אבל בשאר קדשים דלא כתיב בהו ערלות אימא לא כדתניא בפ' הערל ריש דע"ד נשתיירו בו ציצין המעכבין את המילה הרי זה אינו אוכל לא בתרומה ולא בפסח ולא בקדשים ולא במעשר מאי לאו מעשר דגן לא מעשר בהמה ופריך מעשר בהמה היינו קדשים ולטעמיך מי לא תנן פסח וקתני קדשים בשלמא פסח וקדשים צריכי דאי תנא פסח משום דערלות בפסח כתיבא אבל בקדשים אימא לא ותנא קדשים ה"א מאי קדשים פסח אי לא דתנא להו לתרווייהו לא הו' גמרינן קדשים מפסח וכו'. ומצאתי בספר ח"נ שהראה מקום מוצא דין זה מהא דתניא בפ' הערל דף ע"ד נשתייר בו ציצין אינו אוכל לא בתרומה לא בפסח ולא בקדשים, וכתב עוד וז"ל: וכתב רש"י בפ' תמיד נשחט דביבמות דף ע"ג ילפינן דערל אסור בקדשים מקו"ח מפסח הקל והרב קרית ספר כתב כיון דערל פסול לעבודה לדברי יחזקאל פסול נמי לאכילה כדכתיב המקריב את דם שלמים ובירושלמי ריש פרק הערל קדשים מהו שיהא אסורים בערל ללמד מפסח אי אתה יכול שאין בו שבירת עצם ולא מן התרומה שהוא למד מן הלמד וכו' עיי"ש.