כל
קרבנות היחיד חייבין באחריות חוץ מן הנדבה. ובלח"מ תמה עליו א"כ מ"ש דקרבנות ציבור א"ח דאם נאבד תוך זמנו בודאי חייבין באחריות והעלה דהאי חייבין באחריות היינו באם עבר זמנו דפטור להקריבו עיי"ש וקשה א"כ מאי קאמר חוץ מנדבה הרי בנדבה ג"כ חייבין להקריבו אם עבר ג' רגלים כופין להקריבו כמוש"כ בפי"ד מה' אלו אך הנה הדבר מבואר בפי' רבינו למשנה שכתב וז"ל העיקר אצלינו דאם עבר זמנו בטל קרבנו ולפיכך א"ח באחריותו וכו' הרי דחיוב אחריות הו' נתינת טעם לעבר זמנו דלכן א"ח באחריות משום דעבר זמנו מתבאר מדבריו דמפרש המשנה דכל הקרבנות חייבין באחריות דאף שעבר זמנו חייב להביא בכל עת שירצו ולפיכך חייב באחריות אבל קרבנות הציבור אינן חייבין באחריות משום דכיון דקייל"ן עבר זמנו בטל קרבנו משו"ה א"ח באחריות כיון שאינו מקריב עוד דרק בקרבנות היחיד דחייב באחריות דק"י אף בעבר זמנו אינו בטל קרבנו ואם נאבד צריך להביאו חוץ מקרבן נדבה דאם נאבד אין צריך להביאו אבל ק"צ אם נאבד אחר שעבר זמנו בטל קרבנו וה"ה בק"י שזמנן קבוע שאם עבר זמנו א"ח עוד וא"ח באחריות ומדויק לשון רבינו שכ' הר"ז כקרבנות ציבור דא"ח באחריות אחר זמנו:
הנה רש"י בשמעתין אהא דאמרו זאת אומרת שעות פוסלת בקדשים כתב דבפ' יוצא דופן ילפינן משנתו ולא שנת עולם ואשמעינן הכא דלא נימא מיום ליום אלא משעה לשעה בעינן מוכח דס"ל דבכל קדשים ילפינן משנתו דאי לא אימא דהכא מייריא בקדק"ל אבל מנ"ל דבעינן מעל"ע ועוד איך כתב דלא תימא מיום ליום הוא דבעינן הרי התם לא למדנו אלא היכא דכתיב שנתו אבל שאר קדשים לא למדנו מיום ליום וא"כ מנ"ל דבקד"ק בעינן מעל"ע וא"כ קשה דבנדה דף מ"ח כ' שנה האמורה בקדשים כגון היכא דכתיב כבש בן שנתו משמע דרק היכא דכ' שנתו הוא דאמרינן שנתו שלו משא"כ היכא דכתיב שנה הו' שנות עולם אמנם רש"י בערכין דף ל"א כתב אהא דאמרו שנה האמורה בקדשים כגון כבשים דלא תימא דוקא היכא דכתיב שנתו בעינן שנתו שלו אבל היכא דכתיב שנה מונין מנין עולם קמל"ן דבכל קדשים בעינן שנתו שלו ולא שנת עולם:
והנה בפירש"י שם בערכין כתב לפרש כולן מעל"ע כלומר אותה יום ואותה שעה לשנה הבאה דס"ל דמשנתו ילפינן תרתי מיום ליום ומעל"ע ויקשה הא בזבחים מצריך לזה קרא דיהי' לומר דשעות פוסלות בקדשים ולפירש"י בערכין תרווייהו ילפינן משנתו.
ועוד קשה דהנה תוס' בערכין הקשו דשנתו למאי איצטריך הא מסברא ידעינן דאינו שנות עולם דאל"כ לא משכחת בר"ה תמיד כבש בן שנה ותי' דהסברא הו' מיום ליום ובעינן קרא למעל"ע א"כ איך כתב דקרא אתיא ליום ואי לאו קרא דפסח לא הו' אמרינן דשעות פוסלות והרי עכ"ח צ"ל דקרא דשנתו איצטריך לשעות דלשנתו שלו מסברא נפקא וא"כ למאי איצטריך דיהי' דשעות פוסלות אך אפשר לומר דשפיר איצטריך דיהי' למילף מיני' דשעות פוסלות בקדשים דמשנתו שלו לא איצטריך דמסברא נפקא ואפשר לומר דשפיר איצטריך קרא דהו"א שעות פוסלות בקדשים היינו בשחיטה אבל בשאר עבודות אימא דלא פסלו בקדשים דאם שחטו ועבר שנתו יהי' כשר קמל"ן קרא דיהי' לפסול שאר עבודות וא"ל א"כ לכתוב קרא דיהי' ולא ליבעי קרא דשנתו דיש לומר דהו"א דוקא בקק"ל בעינן שעות אבל בקדק"ד לא בעינן מעל"ע אלא כל שנכנס יומו מיפסל הקרבן להכי איצטריך קרא דשנתו והכי איתא במכילתא פ' בא כל שנתו מנין הי' ר"י אומר קו"ח אם עולה חמורה כשרה כל שנתו כבן שנתו של פסח הקל לא כ"ש הרי דעולה דהי' חמורה הי' סברא לומר דבעינן בן שנתו דוקא ואפי' אם בפסח לא הו' בעינן בן שנה אפ"ה לא הו' ילפינן עולה חמורה מפסח הקל וא"כ ה"נ אי לא הו' כתיב שנתו בעולה לא הו' ילפינן מפסח הקל דבעינן מעל"ע אלא כל שנכנס יום השנה הו' חשבינן מקצת היום ככולו להכי איצטריך קרא.