כל
הקרבנות בין של ציבור וכו'. וכ' בס' תורת העולה וז"ל בכל זה הסבה והטעם מבואר וזה כי שלשה חלקי הקרבן שהם עולה וחטאת ואשם באין על החטא אמנם השלמים אינם באים על חטא כלל ולכן נקראים שלמים כמו שדרשו שעושין שלום בעולם כי לפי שאין שלום בעולם כשחטא בעולם וכמו שנאמר אין שלום אמר ד' לרשעים ולזה אין הציבור מביאין שלמים כי א"א שלא יחטא אחד מן הציבור שיהי' ראויין להקריב שלמים אמנם בעצרת שבו הי' מתן תורה והי' אז שלמים כמו שנאמר מי יתן והי' וכו' אז ראויין להקריב שלמים ובירושלמי רה"ש פ' בתרא רב משרשי' אמר בכל הקרבנות כתיב חטא ובעצרת אין כתיב חטא א"ל הקב"ה מכיון שקבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאלו לא חטאתם מימיכם הרי ראוי' להקריב שלמים בו ביום ולפי שאמרו נעשה ונשמע שהי' שלמים בעשיה ושמיעה באו שני כבשים שלמים והי' מקריבן אותו על לחם התנופה שהוא מורה על התורה הנקרא לחם כמו שנאמר לכו לחמי בלחמי וכו' אמנם היחיד ראוי' להקריב כי אפשר שהוא שלם ואין עוף בא שלמים שאין תמות וזכרות בעופות ואין שלימות במקום שאין זכר ונקיבה נמצא ר"ל החומר והשכל שהן דוגמתן וכתב עוד וטעם הבכור והמעשר והפסח שמקריב ביחיד נוסף על הציבור אומר כי ידוע שזמן האדם נחלק לששה חלקים שהם ימי עלי' ועמידה וירידה וידוע ג"כ שהבכור הוא ראשית פרי הבטן שהוא במדריגה האחד שהוא תחילת מספר העשירי הוא סוף המספר וכ"כ אבן העזרא סוף פרשת בחקתי שזה הטעם הבכור ומעשר ע"כ היחיד מקריב הראשון והאחרון במספר להורות כי לו ראשית ואחרית ונפסד ויש לו עלי' וירידה אמנם בציבור אין שייך זה כי כשזה עולה זה יורד וזה שקראו חכמים קצת קרבנות עולה ויורד ולא קראוהו קרבן עשיר ועני לכן אין הציבור מקריבין בכור ומעשר וענין ק"פ הוא מורה על ימי העמידה שהם עיקר ימי האדם כי בימי העלי' עדיין אינו נשלם ובירידה כבר בא לו החסרון אמנם בעמידתו עדיין לא התחיל לחסר ולכן קרבן פסח בא ביום ארבעה עשר בין הערבים שאז הלבנה כמעט בין עלי' לירידתה ואז הי' יום צאת ממצרים שהי' אז בשלמותן ועמידתן וכו' ולהיות כי הקרבנות שהם חטאת עולה שלמים ואשם מורים על ענייני חטא וגם השלמים עמהם מורה על אדם שלם בלא חטא מה שאין קרבנות אלו ע"כ הן חלוקין מאלו בדינן כמוש"כ רבינו אעפ"י שכל קרבנות כשרים מיום השמיני והלאה אין מקריבין לכתחלה אלא מיום שלשים חוץ מן הבכור והפסח והמעשר שאם רצה להקריבן מיד בשמיני לכתחלה מקריב להיות כי מיום שלשים ואילך אדם יוצא מכלל נפל ומתחיל להיות אדם ואפשר שאז מתחיל רוח ד' לפעמו רצה לומר שמתחיל בו קצת שלימות האנושי ולכן מצינו שאין ערך לפחות מב"ח ולכן ד' מינים אלו באים דוקא מיום שלשים שאז יהי' ראוי' לחטוא באחת מהנה או להיות שלם בכולן אמנם השלשה מינים אחרים שאין להם שייכות בזה כשרים מיום השמיני והלאה את"ד:
אמנם לפי מה שבארתי יתכן יותר כי באמת שוה בזה בהמה לאדם כי כמו שבהמה יוצאת מכלל נפל משמונה ואילך גם אדם יוצא מחשש נפל אלא הא דבעינן באדם שלשים יום משום שאז מתחיל קצת שלימות האנושי כן נמי בבהמה יוצא משמונה ואילך מכלל נפל אבל אין כחו בשלימות ומצוה שיהא הבהמה כחו בשלימות כשמביאו לקרבן דמצוה להביא היפה והשמינה כמשו"כ רבינו ספ"א מאימ"ז:
Loading...
1:2
1
Loading...