אמר רבי אלעזר ברבי שמעון, נומיתי לסופרי כותים זייפתם תורתכם ולא הועלתם לעצמכם כלום (ירושלמי סוטה פ״ז ה״ג). Rabbi Eliezer said in the name of Rabbi Shimon: "I said to the Samaritan scribes: you have forged your Torah and not gotten anything out of it (Yerushalmi Sotah 7:3)
רבותינו ז״ל נקראו סופרים, שהיו סופרים כל האותיות שבתורה, שהיו אומרים וא״ו דגחון חציין של אותיות של ספר תורה, דרש דרש חציין של תיבות, והתגלח חציין של פסוקים, יכרסמנה חזיר מיער, עי״ן דיער חציין של תהלים, והוא רחום יכפר עון חציין דפסוקים, ולא זזו משם עד שהביאו ספר תורה ומנאום (קדושין ל׳ א׳). ומיום שניתנה התורה בכל דור ודור עומדים עליה להשכיחה ולהעבירה, ובמזימות ותחבולות שונות, צוררים אותה שונאינו בנכליהם לעקרה ולבטלה.
הכותים לפנים ולמראות עין את ה׳ היו יראים, ושמרו התורה והמצוות, ודקדקו בהם עוד יותר מישראל, אבל סופריהם זייפו אותה הוסיפו וגרעו ככל אשר עלה על רוחם, הם שמרו את המועדות, אבל השתדלו ברמאות להטעות את ישראל לקלקל את המועדות, ובמרמה וכחש השיאו משואות בעת קידוש החודש להטעות את ישראל בחשבון קביעות החדשים, כמו שאמרו חז״ל בראשונה היו משיאין משואות משקלקלו הכותים התקינו שיהו שלוחין יוצאין (ראש השנה פ״ב מ״א), וסופם שנעשו כגוים גמורים.
רבותינו ז״ל ספרו ומנו האותיות והתיבות, והפסוקים. ואמרו מסורת סייג לתורה (אבות פ״ג משנה י״ג). שלא לגרוע ולהוסיף ולהחליף האותיות, ושלא להפריד התיבות ולחברם, וכן הפסוקים. וכמו שאמרו חז״ל, מאי קוצותיו תלתלים, על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות כו׳, אם אתה עושה חי״ת ה״א אתה מחריב את העולם כו׳ ה״א חי״ת, דל״ת רי״ש, בי״ת כ״ך, כ״ף בי״ת תחריב את העולם, ואם אות אחת כך, כל שכן התיבה כולה לכך נאמר קוצותיו תלתלים (מדרש תנחומא ריש פרשת בראשית).
יש שאמרו לפנים שמאמינים בתורת משה, אבל כחשו בנביאים וכתובים, שספרי הנביאים אינם דברי נביאים ומאוחרים הם ונכתבו אחריהם, כמו שאמרו חז״ל, פושעי ישראל אומרים שהנביאים והכתובים אינן תורה, ואינם מאמינין בהם שנאמר (דניאל ט׳ י׳) ולא שמעו בקול ה׳ אלהינו ללכת בתורותיו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים, הרי שהנביאים והכתובים תורה הם (מדרש תנחומא פ׳ ראה סי׳ א׳). וחז״ל בקבלתם מסרו לנו סדרן של נביאים וכתובים ומי כתבן (בבא בתרא י״ד ב׳).
יש שהפכו דברי אלהים חיים, וגילו פנים בתורה שלא כהלכה בפשטים משובשים ומעוותים לדעתם הכוזבת. כמו שאמרו חז״ל על הפסוק פנים בפנים דבר ה׳ עמכם (דברים ה׳ ד׳) אם יאמר לך ברא דזנותא תרין אלהים אינון, אומר ליה אנא הוא דימא אנא הוא דסיני (פסיקתא רבתי פ׳ כ״א עשרת הדברות סי׳ י׳).
יש שכפרו ואמרו אין תורה מן השמים, ורק משה מפי עצמו אמרה, ועליהם אמרו חז״ל, שאפילו אמר כל התורה כולה מן השמים, חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקדוש ברוך הוא, אלא משה מפי עצמו, חוץ מדקדוק זה, מקל וחומר זה, מגזרה שוה זו, זה הוא כי דבר ה׳ בזה (סנהדרין צ״ט א׳). ובפירוש המשנה להרמב״ם שם היסוד השמיני כתב שחושב שיש בתורה לב וקליפה, ושאלה דברי הימים והספורים אין תועלת בהם ושהם מאת משה רבינו ע״ה יש שאמרו שמאמינים בתורה שבכתב, אבל חלקו על תורה שבעל פה, הקבלה המסורה לנו מדור דור, ופירוש התורה המקובל. מפי הגבורה ועוזבים מקור מים חיים, וחוצבים בורות נשברים, על פי תרגומי הגוים וביאוריהם, ופירושי הקראים ושבושיהם. כמו שאמרו חז״ל, צפה הקדוש ברוך הוא שאומות העולם עתידין לתרגם את התורה, ולהיות קוראין בה יונית, והם אומרים אנו ישראל כו׳, אמר להם הקדוש ברוך כו׳, מי שמסטורין שלי אצלו הם בני, ואיזו הוא זו המשנה שניתנה על פה, והכל ממך לדרוש (מדרש תנחומא פ׳ תשא סי׳ ל״ד).
על יסוד תרגומי אומות העולם מכחישים וכופרים בתורה שבעל פה, ואפילו איזו עלה בלויה, שנמצאה במרתף ועליה, לאמת יחשבוה. השערות ודברי חלומות עושים ליסודות והנחות, ודאות וברורות, להכחיש את שתי התורות. וכמו שכתב הרשב״א בתשובותיו (סי׳ י״ד) ״שסומכין על ארסטו ואפלטון, כסומך על הפלטר ולוקח מן הסיטון, ואם יחוק אדם להם חקקי און ודברי שקר בספר, ויקראו אותם באזניהם בשם ארסטו וחבריו לא יהרהרו אחריו, ויחתמו ויאמרו אמת מודעת זאת בארץ, והפתי השוקד על דבריהם יקרא חכם, ועל חכמי התורה יאמרו לא הבין חקם חכם״. ותשובתם כבר אמר רבי יוחנן בן זכאי לאותו הבייתוסי שהיה מפטפט כנגדו, שוטה ולא תהא תורה שלמה שלנו כשיחה בטלה שלכם (מנחות ס״ה ב׳), וזה דרכם כסל למו וכמו שכתב הרמב״ם ז״ל בסוף הלכות צרעת: ״וזה דרך ישיבת הלצים הרשעים, בתחלה מרבין בדברי הבאי, כענין שנאמר וקול כסיל ברוב דברים. ומתוך כך באין לספר בגנות הצדיקים, כענין שנאמר תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק. ומתוך כך יהיה להן הרגל לדבר בנביאים ולתת דופי בדבריהם, כענין שנאמר ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים ובוזים דבריהם ומתעתעים בנביאיו. ומתוך כך באין לדבר באלהים, כענין שנאמר ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על ה׳ אלהיהם. והרי הוא אומר שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ, מי גרם להם לשית בשמים פיהם, לשונם שהלכה תחילה בארץ.״
ובשעה שזכינו להתגלות ספר הזהר הקדוש והאיר לעולם, ונתמלא כל העולם כולו- בשמים, וכל גאוני וקדושי ישראל הלכו לאורו ושתו בצמא את דבריו, וכל הפוסקים, והמקובלים והמפרשים והחוקרים שמוהו ליסוד מוסד ואבן פנה, ונתקבל ונתקדש בכל תפוצות ישראל, עמדו גם עליו המכחישים והמהפכים המזייפים. ומה שאירע לתורת הנגלה אירע לתורת הסוד, יש שכפרו והכחישו שאין זה תורת רבי שמעון בן יוחאי כלל ואמרו שכן ספרה אשה אחת ששמעה מאשת הר׳ משה די ליאון ז״ל והספור הזה שמעו איזו אנשים על ידי השתלשלות עד מפי עד, ורק שהר״מ די ליאון כתבו בעצמו על ידי שם הכותב, ואפילו אם אמת הדבר שהנשים אמרו כך הרי זה פטפוטי נשים.
יש שהפכו דברי אלהים חיים, וכמו הנוצרים שהפכו הכתובים לדעתם הכוזבת, כן באו כת השבתאים ימ״ש, ועוותו ושבשו מאמרים להסית ולהדיח את ישראל. ועל כולם אמרו חכז״ל, תאלמנה שפתי שקר (תהלים ל״א י״ט) יתפרכן, יתחרשן, ישתתקן, הדוברות על צדיק עתק הדוברות על צדיקו של עולם; דברם שהעתיק מבריותיו, בגאוה ובוז, זה שהוא מתגאה כו׳ ואינו אלא מבזה, א״ר יוסי בן חנינא המתכבד בקלון חברו אין לו חלק לעולם הבא המתכבד בכבוד חי העולמים לא כל שכן (ירושלמי חגיגה פ״ב ה״א).
שלומי אמוני ישראל המאמינים בה׳ ובתורתו, וקבלו את התורה הכתובה ביד משה, ואת התורה המסורה על פה ביד משה, קבלו את תורת הקבלה והסוד המסורה מאת התנא רבי שמעון בן יוחאי.
ומרן האריז״ל הקדוש יסד כל יסודי הקבלה שלו על ספר הזהר וכתב פירושים עליו. וגאון עוזנו קדוש ישראל ופארו מורנו ורבינו רבי ישראל בעל שם טוב זללה״ה, אביהם של חסידים שהאיר לעולם בתורת שערי החכמה והתבונה והדעת, בנה יסודי החסידות על ספר הזהר הקדוש וספרי האריז״ל. והוא ותלמידיו הקדושים אחריו למדו את צנועים חכמה בביאור דברי הזהר הקדוש.
ורבינו הגר״א ז״ל אשר היה כאחד מהראשונים מלא בכל פנות התורה, וכל רז לא אניס ליה, וכל חדרי התורה היו פתוחים לפניו במלא הקיפם, והגיה כל ספרי חז״ל ברוחו הגדול וברוחב בינתו, כתב פירושים על הזהר הקדוש, והאדרא רבא קדישא, והספרא דצניעותא והתקוני זהר. ובביאוריו על השלחן ערוך, מביא מקורות מדברי הזהר. עיין בביאור הגר״א ליורה דעה (סי׳ פ״ט ס״ק ו׳) ובביאוריו לאבן העזר (סי׳ קס״ט בסדר החליצה ס״ק פ״ג), ומי כמוהו רב גובריה.
ובדורות שלאחריהם כשצצה המינות ופרחה הכפירה בארץ אשכנז, קמו פושעי הדור, ובזיוף, צביעות וערמה מבחוץ, וכפירה מבפנים, וכתבו ספרים על ״חכמת ישראל״ לסמא את העינים ולבלבל את המושגים, על פי ״חקירה מדעית״, ולצודד נפשות, בקרדום של בקרת, להכחיש בשתי התורות. בהשערות אשר באויר פורחות, ובפלפולי הבלים ושקרים על יסוד תהו ואבני בהו.
מארץ אשכנז נפתחה הרעה לעקור את תורת ישראל, ועתה בימינו אלה נהיתה לארץ הדמים, להשמיד להרוג ולאבד את כל ישראל, וברשעות נוראה, הרגו מיליוני יהודים במיתות משונות ואכזריות, וכל הקהלות הקדושות במדינות אירופה, שהיו סלתה ושמנה, ורוב בנין של עם ישראל, נעקרו ונאבדו מן העולם, אוי לנו שכך עלתה בימינו ארץ ארץ אל תכסי דמינו, ואל נקמות דם עבדיו יקום וינקום לעינינו נקמת דם עבדיו השפוך.
וכל תמימי דרך הולכים בתורת הזהר ומאמינים בו, וכמו שכתב הרמב״ן ז״ל ״כמדומה לנו שפירושנו יכריח כל מודה על האמת להודות בו ואין אחריות עקשים עלינו״ (מלחמות פרק במה מדליקין). ואם ישאל השואל למה לנו ראיות והוכחות, הלא המאמינים לראיות אינם זקוקים, והכופרים על האמת אינם מודים. אבל ראיתי להגאון הקדוש רשכבה״ג המהר״ל מפראג שכתב ספרו באר הגולה, להגן על מאמרי חז״ל בתלמוד מדברת ותלונות המכחישים דברי אלהים חיים, ובהקדמתו כותב וז״ל: ״ומעתה אם נחריש ימצא לנו חטא ואשמה, כי נשמע דברי בזוי על חכמי עולם כו׳, הנה בזה החבור נבוא לבאר דרכי תורה שבעל פה, ולהסיר לזות שפתים מחכמי עולם, כי המבזה את החכמים הוא בכלל מי שאומר ״אין תורה מן השמים״. וכן כתב בספרו דרך החיים על מסכת אבות (פ״ב משנה י״ד) ״שכמו שיש מצוה שילמוד אדם ויקנה התורה שהוא תורת אמת, כך ראוי הוא לבטל דעת השקר מן העולם, שאם יניח השקר בעולם, סוף שיהיה השקר חס ושלום מאבד את האמת ולבטל אותו כאשר השקר גובר בעולם ולכך הזהיר שאל יתן מקום אל השקר רק ידע מה שישיב לאפיקורס״.
והגאון הגדול רבי דוד לוריא הרד״ל זצ״ל כתב בשעתו את ספרו הבהיר ״קדמות ספר הזהר״ להגן על הזהר, לכן כתבתי בעניי דברים אחדים, אשר בינותי בספרים, ולקטתי אמרים, להציל את הספרים, ספרי הזהר הקדושים מהקושיות והשאלות, והתרת הספקות, על יסודות, כראוי מוצקות.
כן ראיות והוכחות על אמיתת ספר מגיד מישרים ממרן הקדוש הבית יוסף ז״ל, וביאורים על איזו דברים שכתב בספריו וגם הערות על מאמר. קדמות ספר הזהר להרד״ל, וקראתי את מאמרי בשם זהר הרקיע.
והודות לה׳ בבר וביתי להדפיס ״הערות על ספר הזהר״ להראות מקומם בחז״ל. וכמו שאמר אדוני אבי זקיני הגאון הקדוש רבי מרדכי יוסף זללה״ה מאיזביצא ב״ס מי השלוח על התורה ב״ח (הובא בספר דובר צדק (דף מ״ז א׳) לתלמידו הגאון הקדוש רבי צדוק הכהן ז״ל מלובלין), ליכא מידי בזהר הקדוש דלא רמיזי בתלמוד. ועל ידי אמונתינו בתורתינו, נזכה לגאולתינו ופדות נפשנו במהרה בימינו. וממרום יערה ה׳ את רוחו עלינו ומלאה הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים. ואפריון נמטייא לרבי שמעון. וזכותו יעמוד לי ולזרעי ולזרע זרעי עד עולם, ויהי ה׳ אלוהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו אמן. וסימנא מילתא שהשלמתי מאמרי ביום ההילולא דרבי שמעון.
אור יום ה׳ לסדר בהר סיני, ח״י ימים לירח זיו, ל״ג בעומר תשי״א ברוקלין, ניו-יורק
ירוחם ליינער בהרה״ק מראדזין זללה״ה