המנורה וכלי שרת וכו'. כתב מרן ז"ל בכ"מ וז"ל בריש פ' שני דייני גזירות תנא רבי ישמעאל כלי שרת באין מתרומת הלשכה וכו' ופסק רבינו כרבי עקיבא. ואע"ג דר' חנינא סגן הכהנים סבר כרבי ישמעאל עכ"ל. וקשה דמאיזה טעם לא פסק כר"י מכיון דר' חנינא סגן הכהנים ס"ל כוותיה. ומורי הרב ז"ל הקשה עוד דכללא איתמר דהיכא דר' חנינא סגן הכהנים פליג הלכתא כוותיה בדינים השייכים במקדש משום דבקי בהן ובשמותיהן וכלל זו הוא ממרן ז"ל בכמה דוכתי וא"כ כ"ש הכא דרבי [חנינא] פליג ור' ישמעאל קאי כוותיה דהוה ליה ר' עקיבא יחיד לגבי רבים. עוד כתב ומשמע ליה דהיכא דליכא מותר נסכים מודה ר"ע לרבי ישמעאל עכ"ל. וגם זו קשה דמנליה זה לרבינו.
עוד כתב דגרסינן התם בעא מיניה רב הונא לרב כלי שרת וכו'. ויש לתמוה דמשמע דפליגי אר"י ור"ע דמר אמר מתרומת הלשכה ומר אמר ממותר [נסכים] אבל מקדשי בדק הבית לא וכו' עכ"ל. והנה מ"ש אבל מקדשי בדק הבית לא לא זכיתי להבין דבריו דרב הונא בעא מיניה דרב אם באין מבדק הבית או מתרומת הלשכה ופשט ליה דבאים מתרומת הלשכה ומ"מ נראה דפליגי משום דרב קאמר תרומת הלשכה ותנא דבי ר"י אמר מותר תרומת [הלשכה]. אמנם גם זה אינו קושיא דאיכא למימר דכשאמר רב מתרומת הלשכה לאו דוקא אלא כונתו לומר ממותר תרומת הלשכה שהרי ר"י ג"כ בלישניה נקיט תרומת הלשכה במקום מותר תרומת הלשכה. ולפי זה שאמרנו דרב לא פליג אדר' ישמעאל נסתלק מה שהקשה הרב עוד וז"ל יש לתמוה למה השמיט רבינו דבר זה דמקדשי בדק הבית אתו היכא דגבו והותירו עכ"ל. ואינה קושיא דהש"ס קודם דאייתי הא דר"י משום דלא תקשי קראי אהדדי הוכרח לתת הפרש כאן שהותירו כאן שלא הותירו אמנם לבתר דידעינן הא דר' ישמעאל לא קשו קראי דחד מיירי במותר תרומת הלשכה ואידך מיירי בבדק הבית דכלל כלל לא.
אמנם מה שהרמב"ם ז"ל מזכה שטרא לבי תרי ופסק כר"ע ואח"כ אמר דאם אין מותר נסכים יביאו מתרומת הלשכה כר"י וכר' חנינא קשה טובא ולא הרוה צמאוננו מרן ז"ל במה שכתב דס"ל דהיכא דליכא מותר נסכים מודה ר"ע לר"י עכ"ל דכל כי הא ודאי צריך למודעי וצ"ע עוד קשה מ"ש רבינו המנורה וכלי שרת מצותן וכו' לא ידעתי מנורה מאן דכר שמיה ולא הזכירוה שם בגמרא ואפשר שהיה כך בגרסתו וצ"ע.
בגדי כהונה בין בגדי כהן גדול וכו'. ומה שכתב רבינו בגדי כהונה בין בגדי כהן גדול וכו' מרן לא הורה לנו מקורו. ומצאתי במסכת יומא פ"ג משנה ד' דתנן אלו משל צבור ואם רצו להוסיף מוסיף משלו והתם איירי בבגדי כהן גדול וכתב שם התוס' יו"ט וז"ל וממשנה זו נראה לי שלמד הרמב"ם מ"ש בפ"ד דשקלים דבגדי כהונה באים מתרומת הלשכה דס"ל דאין בין בגדי כהן גדול לבגדי כהן הדיוט לענין זה והכ"מ לא הראה מקום בזה עכ"ל. ובתחלת העיון הקשינו על הרב ז"ל דמנ"ל דמשל צבור הוא מתרומת הלשכה דילמא ממותר הלשכה או משיירי דכולהו משל צבור נינהו. וניחא לן דמצינו שכתב כן רבינו בפי' המשניות בשקלים בסוף פ"ז שכתב ובכל מקום שאומר של צבור הכונה בו שיביא מתרומת הלשכה עכ"ל.
איברא דראיתי למרן ז"ל שכתב בהל' ג' וז"ל משנה פרק ז' דשקלים אלא שמה ששם כתוב בכל אלו באין משל צבור ומפרש לה רבינו דהיינו מתרומת הלשכה שאלו בכלל מה ששנינו בפ"ד דשקלים שכל קרבנות הצבור באים מתרומת הלשכה עכ"ל מדבריו משמע שלא ראה פי' רבינו שפירש כן שאילו ראה דבריו לא היה אומר ומפרש לה רבינו אלא היה אומר ופירש רבינו. ועוד דמשמע דלא אמרן דמשל צבור הוא אלא היכא דמוכח מדוכתא אחריתי דהוו באין מתרומת הלשכה הא לאו הכי לא ואילו היה רואה דבריו היה אומר דבכל מקום שמוזכר של צבור הוא מתרומת הלשכה שכך כתב הרמב"ם ובכל מקום שאומר משל צבור הוא מתרומת הלשכה.
גם מה שכתב התוס' יו"ט ז"ל דס"ל לרבינו דאין הפרש בין בגדי כהן גדול לכהן הדיוט בזה נראה לענ"ד דלאו סברת רבינו ז"ל היא אלא גם זה למדו משם מהא דאמרינן על הדין מתני' תני רב הונא בר יהודה ואמרי לה רב שמואל בר' יהודה אחר שכלתה עבודת צבור כהן שעשתה לו אמו כתונת לובשה ועובד בה עבודת יחיד ובלבד שימסרנה לצבור ע"כ וסתם כהן משמע כהן גדול וכהן הדיוט הא קמן דקאמר שימסרנה יפה לצבור משמע שבגדיו היו משל צבור דהיינו מתרומת הלשכה.