Lev Shalem on Mishneh Torah, Sheqel Dues 2:6

וחוזר וממלא אותן פעם ג' וכו'. לשון הכ"מ ז"ל נתקשה בו מר דודי החכם המושלם הגביר המרומם רודף צדקה כמה"ר שמעון צלמונה תנצב"ה ושלח במכתב לשאול את פה קדוש החכם השלם והכולל רב ועצום כמהר"ר אברהם בכמהר"ר רפאל קארו זלה"ה וזאת אשר השיב לו. מה מתוק מדבש לחכי אמרתך בכתב הספיר לשם שבו ואחלמה מה פרצת עלינו פרץ על מרן בכ"מ בדין זה והנני מוסיף להפליא עליו הפלא ופלא דלפי דברי הרב ז"ל שכתב דכיון דבש"ס אמרו לא תימא רבי מאיר אלא ר' יהודה ולכך פסק דחוזרין לשיריים כר' יהודה א"כ מה יענו שפתי דעת למה שפסק הרמב"ם ז"ל בהל' מעילה פ"ה הל' י"ד וז"ל בגדי כהונה שבלו מועלין בהם והחדשים הואיל ונתנו ליהנות בהם וכו' ע"כ ולפי דרכו זהו דעת ר"מ אבל ר"י ס"ל דמועלין בבגדי כהונה החדשים מדקאמר במתני' בשוגג קידש ופרש"י דס"ל דלענין שאר הנאות בקדושתייהו קיימי ומעל בשוגג ויצא לחולין ולכך מקודשת האשה לכן אמרתי דברי הרב שגבו ממני וצריכין תלמוד ותהא ידי מסולקת ממני.
ומעתה אבא כמתרץ דברי הרמב"ם דפסק דחוזרין לשיריים ואף אין מעילה בשיריים ואין מועלין בבגדי כהונה. ואען ואומר הנה כל אותה סוגיא דאתאמרה בקידושין אינה הלכה כלל אלא הוא שקלא וטריא לדעת רב דקאמר חזרנו על כל הצדדין וכו' וס"ל דדעת ר' מאיר בין בשוגג בין במזיד מתחלל ומתניתין בכתנות כהונה שלא בלו הואיל וניתנו ליהנות בהם לפי שלא ניתנה תורה למלאכי השרת ולכך בשוגג אין מתחלל דעל מנת כן הוקדשו ליהנות מהם שלא בשעת עבודה ולכך קאמר ר"מ בשוגג לא קדש. ור"י ס"ל בשוגג מקודשת דאע"פ שנתנו ליהנות לכהנים אחר עבודתן מ"מ לענין שאר הנאות בקדושתן קיימי ומעל בשוגג ונתחלל ומקודשת. ועל פי זה הקשה מההיא דאמר ר"מ מועלין בעתיקין ובשיירי הלשכה ואמאי כיון דלחומת העיר קיימי ולא נתנה תורה למלאכי השרת. והוכרחו לשבושי ולהפוכי דלא תימא (ר"י) [ר"מ] אומר מועלין בשיריים. והנה ר' יוחנן פליג על רב וגם בתר סוגיא זו אמרינן אמר עולא משמיה דבר פדא אומר היה ר"מ הקדש במזיד מתחלל בשוגג אין מתחלל ופסקו בגמ' הלכה כר"י דבשוגג מתחלל ובמזיד אין מתחלל מההיא דשילח ביד פקח וכו' משמע דליתא הא דרב אלא ר"מ ס"ל דבשוגג אין מתחלל ולכך קאמר במתני' בשוגג לא קדש. וכן הרע"ב והרמב"ם ז"ל בפי' המשנה פירשו דטעמא דר"י דבשוגג מתחלל ור"מ סבר בשוגג אין מתחלל ולא מעל ואינה מקודשת דמעות [הקדש] הן ביד האשה וכיון דליתא הא דרב ולא איירי מתני' בכתנות כהונה שלא בלו אלא בסתם הקדש בדק הבית ולר"מ אין מעילה בשוגג דמאי דקאמר ר"מ מועלין בשיירי הלשכה הוא במזיד דבשוגג אין מועלין לעולם וכן מאי דקאמר כתנות כהונה שבלו מועלין בהן היינו נמי במזיד ונקט שבלו לרבותא דאע"ג שבלו אע"פ כן קדושתן עליהן וכמ"ש בתוספות רי"ד.
ואם כן אין מקום לומר לדעת ר"מ לא ניתנה תורה למלאכי השרת ואין מועלין בבגדי כהונה בשוגג שהרי דעתו דבכלי הקדש שאינן בגדי כהונה אין מועלין בשוגג. אבל מדברי ר"מ נשמע לר"י שהרי לפי דעת רב דסבר דלר"מ אינה מעילה בשוגג ועם כל זה אמר דבבגדי כהונה אין מועלין מטעם דלא ניתנה תורה למלאכי השרת א"כ אנן דמוקמינן מתני' בסתם הקדש וקאמר ר"י בשוגג מקודשת מטעם דבשוגג נתחלל היינו דוקא בסתם הקדש אבל בבגדי כהונה אין מועלין בשוגג מטעם דלא ניתנה תורה למלאכי השרת לכך הוקדשו מעיקרא ומעתה לא משבשינן הברייתא לומר אימא ר"י אומרים מועלין בשיירי הלשכה אלא ר' מאיר הוא דקאמר מועלין ור"י ס"ל אין מועלין לדעת ר' יוחנן ועולא ובר פדא דהלכתא כותייהו לכך פסק הרמב"ם דאין מעילה בשיירי הלשכה כר"י וגם פסק דאין מעילה בבגדי כהונה מטעם שיכולין הכהנים ליהנות מהן כמו שפשטו בגמ' במס' תמיד פ"א דף כ"ז ע"ב ובמס' יומא ריש פ' בא לו ופסקו הרמב"ם בהל' כלי המקדש פרק ח' דין י"ח ומינה מוכרח דאין מועלין בשיירי הלשכה שהרי הש"ס תלאן זה בזה מטעם חומת העיר דהוי ממש כבגדי כהונה ומה גם דבירושלמי דשקלים פ"ב אמרינן בפשיטות וכי מועלין בשירים משמע דר"י הוא האומר אין מועלין שהלכה כמותו לגבי ר"מ וק"ל.