כתובת קעקע בהא קמיבעיא לי. אי בעינן קריעת העור. או ברושם בעלמא סגי. אע"פ שלא פלשה השריטה את העור כולו. ולא יצא דם. כיון דמכל מקום רשומו נכר. ונשאר קיים. על ידי הצבע המתקיים ברושם כל שהוא. ועמ"ש בס"ד בי"ד (סקפ"א) ותו מספקא לי. אי בעי נמי שעורא זוטא מיהא כדי כתיבה. ואין כתיבה פחותה מאות קטנה. או דילמא כיון דאפשר ביו"ד. דהויא נמי אות (וקרוי כתב. כאותה ששנינו אפילו כתב אחד מעכבן. אע"ג דלענין שבת בעינן שתי אותיות משום רושם. שכן כותבין על קרשי המשכן לידע בן זוגו. וכי הא דאמרינן מה הנער יכול לכתוב יו"ד. שמע מנה דלית לה שעור למטה. וכדכתיבנא בס"ד במו"ק בהלכות כתיבת תפלין בא"ח. אי הכי ליכא קפידא לגמרי. אלא בנקודה אחת קטנה כל שהיא. סגי. וצ"ע.
כופת גרסינן בתי"ו. לשון קשירה. כמו כופתין את הטלה. ובמשניות של תי"ט בה"א שבוש.
שתי ידיו על העמוד. ז"ל הריב"ן. נעוץ בקרקע וגבוה כנגד שתי אמות. או אמה וחצי.
זה מוכרח קצת. מפני שהוא עומד פניו לעמוד. נשען וכפות עליו. נמצא אילו היה העמוד גבוה יותר. היה מכסה לבו. כי שתי אמות הם שני שלישי גובה קומתו של אדם. והרי הוא לוקה מלפניו. על לבו. עד טבורו.