1
מנין ארבעים מ"ש תי"ט בשם הר"מ שאם הוסיף אחד על נ"ט אינו עובר בלא יוסיף.
2
אינו נראה. אלא ודאי עובר. ולוקה עליה לדעתי אליבא דת"ק. ולית לן למדרש טעמא דקרא.
3
חזן הכנסת עומד עליה עומד מצד אחוריו.
4
ולא אחוריו ממש. אלא מצדד עצמו. כדי שיוכל להוליך הכאת הרצועה על פני רוחב גבו.
5
אמנם מלפניו. נראה שהיה מכה אותו לאורך הגוף. בין החזה עד הטבור. והיינו פי כרסו. שמהטבור מתחיל הכרס (עפ"ט דנדה מ"ה. ובפי כרסה. פירש"י כנגד טבורה).
6
אכן להריב"ן ד"א. כשהוא מכה לרוחב גבו. מגעת הרצועה. בכרסו שלפניו.