1
והמפתה אינו נותן את הצער קשיא לי אליבא דרבנן דס"ל קטנה נמי יש לה קנס. א"כ גם את הצער יתן. דהא לאו מפתה איכא הכא. דפתוי קטנה אונס היא. וברישא איכא למידק איפכא. מאי פסקא דנותן לה בושת ופגם. אטו כל קטנה אית לה בושת. וצריך להעמידה בדמכלמו לה ומכלמא. ועמש"ל מ"ו בס"ד.
2
בעציצו עתי"ט. נעלם ממנו תלמוד ערוך ספ"ק דמגלה. שקלא עציצא דבה"כ.