1
נפגם הזובן אבל ניטל לא. וא"ת. שהרי בטרפות אתה מוצא כן. בניטל הטחול. תי"ט.
2
לא דק. התם לא הדר חלים טחול. אלא אע"פ שנטול הוא. ואינו חוזר לעולם. חיה היא הבהמה (ואפי' האדם בלי טחול. חי) וכאן דבר אחר הוא. צריך שיהא לה זובן. מידי הוא טעמא. אלא משום דהדר בריא. הילכך לא דמי לגמרי.
3
במוקדשין לאפוקי בכור דקדיש מאליו (גם לא נכלל במוקדשין אלא נקבות. כמש"ל (זבחים ספ"ג) אע"ג דמצוה נמי להקדישו בפה. משא"כ בנקבה. לא משכחת לה. אלא מוקדשת בפה דווקא.