1
בתבן ובקש אבל במידי דמיכל. שומעין לו עמו"ק בס"ד בח"מ סשל"ו.
2
אין שומעין לו אע"פ שעדיין שוה כדי שכרו.
3
משקבל עליו וא"ל הילך שכרך אין שומעין לו ז"ל תי"ט. ולא תנן הכא ויציאותיך. דהכא מיד שקבל עליו קנתה לו רשותו. ע"כ. ודיוקו הבל במ"כ. דהא שכרו. היינו יציאה. והכא דאיהו גופיה קעביד. אין לו אלא שכרו. ולעולם אימא דלא קני אלא בדעבד מעשה. כדלעיל. וא"ת תרתי למה לי. הא עבד תלמודא צריכותא. ומשמע מנה נמי בהדיא. דהני תרתי בבי מיירו בחד גוונא. וכן עיקר. בתי"ט קרוב לעבור בבל תלין שהפועל (כצ"ל) לא ידע כו' ולא יתבעהו. והשוכר (כצ"ל) בטרדת פועליו כו'.