1
זה אומר כולה שלי. כרש"י אבל אומר ארגתיה. לא יחלוקו. דודאי איכא רמאי. ק"ל מ"ט לא נימא תרווייהו ארגוה. בשותפות. בחומר ובמלאכה.
2
ישבע מ"ש תי"ט על הג"א. שלא היה צורך להגיה כו'. דחי ליה בגילא דחיטתא ופשיטא דקבלת מ"ש מבטלת ג"כ נאמנות המוכר. כיון דלא מהימן בדבור גרידא. ודאי לא הוי עד. ושפיר קאמר הג"א. דדווקא מעיקרא מקמי דתקינו רבנן הסת. הוא דמהימן מוכר. ברם בתר דאיכא הסת. וה"ה מ"ש. נמי הסת קרי לה. דרבנן השיאוהו לכך. אבל מן התורה ודאי ליכא מ"ש. והשתא דאיתה למ"ש. בעי מוכר לקבולי מ"ש. ואינהו בעו לאשתבועי. דומיא דההיא דקדושין.
3
ומ"ש בשם תו' טעמא דלא חשיד אשבועתא. אע"ג דחשיד אממונא. משום דשבועה חמורה כו'. שהעולם נזדעזע על לא תשא.
4
לפי דבריהם הללו צ"ל דשבועת היסת נמי אינה אלא בשם.
5
אמנם שבועת המשנה חמורה. אע"ג דאינה אלא דרבנן. בעיא נמי נק"ח.