וכיצד הוא הנידוי אומרים פלוני יהיה בשמתא וכו'. הטור כתב בשם הר״א ז״ל דשמתא חמירא מנידוי והקשה עליו בית יוסף וכל קושיותיו יש לתרץ דלראיה הראשונה י״ל דשאני התם דאתפקר ברב טוביא והוא היה אדם גדול ומש״ה החמירו עליו. ולשנית י״ל דמה שהביאו בגמרא ראיה מרשב״ג מכ״ש הביאו דהא בנידוי שהוא קל לא אתו בי תלתא אחרינא ושרו ליה כ״ש בשמתא דחמירא. ולשלישית י״ל דרב פפא שמתא דהיא חמורה לא היה עושה אבל נידוי הקל היה עושה. ולרביעית י״ל דמאי דקאמר מימנו אנגידא רוצה לומר אפילו מכת מרדות שהוא יותר מנידוי שכיון שהוא מדרבנן לא היה ראוי לעשות אפילו הכי מימנו אנגידא וכ״ש אנידוי דמימנו אבל שמתא דחמירא לא. והחמישית דקרו נידויא אשמתא דשפחה של בית רבי היא קצת ראיה. ומיהו יש קושיא אחרת על הר״א ז״ל ממעשה דפרק אלו מגלחין (מועד קטן דף י"ז) גבי ההוא דאמר ליה ליהוי ההוא גברא בשמתא וכו' אמר ליה שלו נידוי שלך אינו נידוי הרי שקראו נידוי אע״פ שהוא שמתא. ועוד קשה להר״א ז״ל במ״ש זיל לגבי נשיאה דלישרי לך כדתניא וכו' דלמא שאני התם שהוא נידוי שהוא קל ומשום הכי יתיר נשיא אבל שמתא שהיא חמורה לא: